אליעזר בן יהודה

[fusion_title size=”2″ content_align=”left” style_type=”default” sep_color=”” margin_top=”” margin_bottom=”” class=”” id=””]מחייה הדבור בשפה העברית (1882-1922)[/fusion_title]

עיתונאי וחוקר לשון, מחבר המילון העברי הראשון. נולד בלושקי שבליטא להוריו יהודה וציפורה פרלמן. בגיל חמש התייתם מאביו. השכלתו כוללת לימודים בחדר, ישיבה בעיר פולצק, לימודי תיכון, והתחלת לימודי רפואה בפריס. ראש הישיבה בפלוצק ר’ יוסי בלויקר לימד אותו דקדוק עברי והפגיש אותו עם ספרות ההשכלה והנער נשבה באהבה לשפה העברית. התעוררות התנועות הלאומיות באירופה הביאו אותו לחשוב על לאומיותו ולדבריו הוא נשמע לקול הקורא “תחי ישראל על אדמת אבות”. מאמרו מ-1879″ שאלה נכבדה”, שנדפס בווינה בכתב העת “השחר”, פורסם בשם העט בן-יהודה, שם שהפך לשם משפחתו. במאמר הוא מדבר על שני מרכיבים של לאומיות: ארץ ושפה

בשנת 1878 הוא נישא לידידת נעוריו דבורה יונס, הם עולים לארץ, מחליטים לדבר רק עברית ולגדל את ילדיהם רק בשפה העברית. הם קבעו את ביתם בירושלים ואליעזר החל את עבודתו בעיתון “החבצלת” (בעריכת ישראל דב פרומקין), מאוחר יותר ייסד וערך את העיתונים “מבשרת ציון” ו”הצבי”. בשנת 1890 הוא ייסד את “ועד הלשון העברית” יחד עם דוד ילין, גוף שיהפוך ל”אקדמיה ללשון עברית”. בשנת 1882 נולד בנו הבכור בן־ציון (שלימים יקרא לעצמו איתמר בן אב”י) והיה “הילד העברי הראשון”, שכן הוריו קיימו את החלטתם והוא שמע רק את הלשון העברית שהפכה להיות לו לשפת אם. בשנת 1891 נפטרה אשתו דבורה משחפת אחותה הצעירה חמדה שהייתה בעצמה עיתונאית וסופרת, באה לעזור בגידול הילדים. היא נישאה לו בשנת 1892 וסייעה לו רבות במפעלו. מאבקיו של בן-יהודה וניסיונו ליצור עיתונות חופשית העלו את חמת השלטונות הטורקיים, ואלה סגרו מדי פעם בפעם את עיתוניו. בחנוכה תרנ”ד אף אסרו את בן-יהודה לזמן קצר. בשנת 1913 היה בן־יהודה שותף ל”מלחמת השפות. הוויכוח פרץ בשל דרישתה של חברת “עזרה” (שסיפקה מימון להקמת הטכניון), ששפת ההוראה במוסד זה תהיה גרמנית. הוויכוח התרחב לשאר מערכת החינוך בארץ. בפברואר 1914 הסתיימה “מלחמת השפות” בניצחונם של תומכי העברית. בשנת 1919 שכנע את הנציב העליון הבריטי הרברט סמואל , להכריז על העברית כאחת משלוש השפות הרשמיות של המנדט הבריטי בארץ ישראל. בשנותיו האחרונות עסק בן-יהודה בעיקר בעריכת עיתונו, ובחיבור מילונו הגדול “מילון הלשון העברית הישנה והחדשה”, שבו כינס את אוצר המלים של העברית לרבדיה. נפטר בכ”ו בכסלו תרפ”ג ונקבר באחוזת הקבר המשפחתית, מעל שער הכניסה מתנוסס שלט בכתב עברי קדום: “למחיה לשוננו אליעזר בן יהודה”

 

[mymaps location=”31.774488271940243,35.240958341164514″ info=”קברו של אליעזר בן יהודה” ] [NB location=”31.774488271940243,35.240958341164514″]
0 0 votes
דירוג מאמרים
הירשם
הודע על
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments

שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

תוכן עניינים

חפש קבר

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט