רבי שלום מזרחי שרעבי (1720-1777)

גדול מקובלי המזרח וממשיך דרכו של האר”י הקדוש. נולד בצנעא שבתימן למשפחה הנושאת את שם העיר שרעב בה גרו אבותיו. בילדותו נתייתם מאביו יצחק, ונשא בעול פרנסת המשפחה כרוכל המחזר על הפתחים. בשנות העשרים לחייו עלה לירושלים , נדד דרך ערים רבות ובהגיעו לירושלים התקבל על ידי ראש הישיבה הרב גדליה חיון כשמש בישיבת המקובלים “בית אל”. תוך כדי עבודתו היה מאזין ללימוד המקובלים ושיחותיהם. כותבי קורותיו מספרים שהרש”ש היה מניח בלילה פתקאות בספרי הלימוד ובהם תשובות לסוגיות בהם התקשו המקובלים. חנה, בתו של ר’ גדליה חיון גילתה את התעלומה , ולימים נשא אותה לאישה ועל פי צוואתו של ר’ גדליה חיון הוא זכה להיות ראש ישיבת המקובלים לאחר מותו. בהיותו ראש הישיבה הנהיג הרש”ש שיטת לימוד חדשה השמה מעייניה בתורת האר”י הקדוש בלבד לפי פרוש תלמידו חיים ויטאל. בישיבה היו 40 מקובלים, מתוכם בחר הרש”ש 12 מבכירי המקובלים שבישיבה (ביניהם החיד”א ר’ יום טוב אלגזי , ר’ חיים די לה רוזה ועוד). בחוזה משותף קשרו עצמם כל אנשי החבורה בברית של מחויבות הדדית לפעילות מיסטית – קבלית ומוסרית משותפת. חבורה זו נקראה “חברת אהבת שלום” ואחד מעקרונותיה היה לשמור על סודיות. 25 שנה כיהן הרש”ש כראש הישיבה, בשנות הנהגתו תיקן “תקנות ירושלים” ואת עקרי תורתו הקבלית כתב ומסר בשני ספריו : “אמת ושלום” ו”נהר שלום”. במשך 30 שנה לא יצא הרש”ש את ירושלים, בשנת תקל”ז (1777 (באה לארץ מכת ארבה ועמה גם בצורת קשה, הרש”ש נעתר להפצרות ויצא את גבולות ירושלים כדי להתפלל בקבר רחל. תפילתו נענתה והחל לרדת גשם . אך בערב שבת הוא חלה, ובשבת קדש י’ בשבט תקל”ז עלה השמיימה.
מיקום הקבר

[NB location=”31.776440, 35.239585″]
avatar
Photo and Image Files
 
 
 
 
 
 
 
 
Other File Types
 
 
 
 
 
 
 
 
  הירשם  
הודע על

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט