הרב דוד “שותק” אופנהיימר הכהן זצ”ל
מאת: אהרן אפשטיין
אתמול פנה אלינו אדם וביקש לאתר את קברו של סבא רבא של סביו
הרב דוד אופנהיימר הכהן המכונה “השותק”.
כמובן שסייעתי לו לאתר את הקבר, אבל הכינוי תפס את עיני, ולכן שלחתי לו בקשה להרחיב ולספר לי עליו מעט.
הוא שלח לי קטע מתוך ספר הנקרא “סיפורים ירושלמיים” (חלק א’ עמ’ 41)
והקטע הזה הוא מרגש ועצוב ומרשים בו זמנית.
הרי הוא לפניכם:
כבן עשרים הוא שמואל (מועד, חתנו של הרב השותק וגם הוא דמות ייחודית ומרתקת בפני עצמה) כשבלבו גומלת ההחלטה לעלות ארצה. כאן לוקחו איש חריף כדוגמתו לחתן, הלא הוא מן הדמויות הטמירות ביותר בירושלים של הימים ההם “ר’ דוד שותק” קנאי גדול, מתלמידיו המובהקים של המהרי”ל דיסקין זי”ע.
ר’ דוד אופנהיימר נקרא במקור. המהרי”ל הביאו עמו ארצה כילד יתום וגידלו כבן. כשנישא ר’ דוד, סבל צער גידול בנים לאין שיעור. שתי בנות קטנות לו והאחת שובקת חיים ר”ל. החלה אחותה אומרת כי היא חפצה ללכת אליה. נבהל ר’ דוד והלך לשאול את פי רבו המהרי”ל מה לעשות. הורה לו להתהלך עם הילדה ממקום למקום ולומר לה כי הולכים אל האחות.
(כנראה על מנת להסיח את דעתה)
אך לדאבון לבו, לא יצאו ימי השבעה והילדה גם היא שבקה חיים מרוב געגועים לאחותה, והיא בת שלש שנים בלבד.
ר’ דוד זועזע עד עומק נפשו – הלא דבר הוא! ומי יודע אם לא “עוונותיו” היטו אלה. גמר אומר וגזר על עצמו שתיקה. מכאן ואילך שתק משך עשרים ושלש שנים, עד יום מותו.
קרה פעם וחשב לפצות פה משום כבוד רבו המהרי”ל, היסה אותו הרב והורה לו להמשיך בשתיקה.
“שמא תאמר” – אמר פעם חתנו ר’ שמואל מועד לנכדו – “כי היתה השתיקה מעשה של עיצבון גרידא, הרי לך עובדא נוראה: מדי ערב ראש השנה, היה רבי יהושע לייב דיסקין שולח לר’ דוד, פדיון וקוויטל (פתק עם שמו) להתפלל עליו ש…יזכה ליראת שמים”
נפטר בי”ז טבת תרע”ב
נוסח מצבתו:
ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וכו’ פ’נ ארון הקודש צדיק מושל ביראת אלקים
חסידא קדישא ופרישא, הרה”ג מוהר’ר דוד הכהן שותק במוהר”ר יצחק זצ”ל נלש”מ י”ז טבת תרע”ב ת.נ.צ.ב.ה.
וואי מרתק
מרגש!!