מנחם בגין –  (1992 -1913)

מפקד האצ”ל,מנהיג תנועת הליכוד,ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל,חותם הסכם השלום בין ישראל ומצרים ובעל פרס נובל לשלום לשנת 1978.

נולד בי”ג אב תרע”ג בבריסק שבליטא, לזאב-דב וחסיה בגין. השכלתו כללה לימודים בחדר, בישיבה, בי”ס יהודי “תחכמוני”, בגימנסיה ממשלתית, ולימודי משפטים באוניברסיטה בוורשה. בילדותו היה בתנועת “השומר הצעיר”, אך בגיל 13 הצטרף לתנועת בית”ר שבהנהגת זאב ז’בוטינסקי לימים מורו ורבו, בתנועה התקדם בכל שלבי ההדרכה עד להיותו נציב התנועה בצ’כוסלובקיה ולאחריה בפולין. במאי 1939 נשא לאישה את עליזה ארנולד שאביה היה ממנהיגי הציונים הרוויזיוניסטים.
עם פלישת הגרמנים לפולין ברח מוורשה לווילנא שהייתה בשליטה סובייטית. שם נעצר בספטמבר 1940 בגלל פעילותו הבית”רית והואשם בשירות האימפריאליזם הבריטי, נדון ל-8 שנות מאסר והוגלה למחנה עבודת כפיה בצפון רוסיה. בסוף 1941 השתחרר כאשר הצטרף עם עוד אסירים פולנים לצבא הפולני.
לאחר נדודיו עם הצבא ברוסיה, אירן ועירק הגיע לארץ ישראל במאי 1942 כחייל פולני. שנה וחצי הוא שירת כמתורגמן במפקדה של הצבא הפולני בירושלים. במקביל היה נציב בית”ר בישראל והחל את קשריו עם האצ”ל. על פי הזמנה של יעקב מרידור, מפקד האצ”ל התמנה כמפקד הארגון וזאת רק לאחר שהפולנים שחררו אותו מהצבא הפולני.
כמפקד ניהל את הצד המדיני ופיקח על הצד הצבאי, הגדיל את מספר החברים לכ-5000 איש שבצעו כ-300 פעולות כנגד יעדים בריטיים, ביניהם פיצוץ מלון המלך דוד, ופריצת כלא עכו. עמד על כך שהמלחמה היא נגד הבריטים ולא בין אחים, ובכל כוחו מנע מלחמת אחים גם כשאנשי הארגון נפגעו מיהודים (דוגמת תקופת הסזון ו”אלטלנה”). בהיותו בן 35 פתח את הפרק המדיני בחייו, הקים את תנועת חירות ועמד בראשה בכל גלגוליה. קרוב לשלושה עשורים היה פעיל מאד באופוזיציה בכנסת, עסק רבות בחקיקה. והתפרסם בנאומיו שניתנו בכשרון רטורי רב. ב-1952 התנגד לקבלת “שילומים” מגרמניה ואף ארגן הפגנה קשה למרות היותו חבר כנסת. במלחמת ששת הימים השתתף בממשלת האחדות בראשות לוי אשכול.
בבחירות לכנסת התשיעית, ב17 למאי 1977 חל “מהפך”, מפלגת “הליכוד” בראשותו זכתה בניצחון והקימה את הממשלה. ב-1979.03.26 נחתם הסכם השלום עם מצרים תמורת החזרת כל סיני, ועל כך זכה בפרס נובל לשלום, הוא זכה לקבל אותו ב1978.12.10 עוד לפני חתימת ההסכם. בנאומו בטקס אמר: “הפרס מגיע לא לי, הוא מגיע לעמי, על הסבל הרב שנפל בחלקו, על האבידות הכבדות שאבדו לו, על אהבתו את השלום וכיסופיו העמוקים אליו..” שני היה כאשר י בחזיתות האחרות היה תקיף: הוא קידם וחיזק את ההתיישבות ביהודה ושומרון ובגולן, יזם את חוק רמת הגולן, בשנת 1981 נתן את ההוראה לתקוף את הכור הגרעיני בעירק, וביוני 1982 החליט על מבצע “שלום הגליל” במטרה לפגוע בפעילות המחבלים ובהתבססותם בדרום לבנון. המטרה הושגה אך במחיר כבד(666 חללים). באוגוסט 1983 הודיעה באופן מפתיע על פרישה מהממשלה תוצאות מלחמת לבנון הביקורת הקשה שהוטחה בו, ומות עליזה רעייתו השפיעו על החלטתו ובכאב הודיע: “אני חש שאינני יכול יותר. במשך תשע שנים הסתגר בביתו ורק הקרובים ביותר הורשו לבקרו ולסעדו. בצוואה אותה נתן לידידו יחיאל קדישאי כתב: “… אני מבקש לקבור אותי בהר הזיתים ליד מאיר פיינשטיין ומשה ברזני והריני מודה לך ולכל מי שיעשה לקיום הבקשה..” נפטר בד’ אדר ב’ תשנ”ב. על פי בקשתו לא נערכה לו הלוויה ממלכתית ולא נישאו הספדים. אלפים מכל קצוות הארץ ומכל שכבות העם ליווהו למנוחות, בנו אמר “קדיש” ליד הקבר, והקהל שר את המנון האצ”ל – שיר בית”ר.

[mymaps location=”31.77470033205998,35.240932200104″] [NB location=”31.77470033205998,35.240932200104″]
avatar
Photo and Image Files
 
 
 
 
 
 
 
 
Other File Types
 
 
 
 
 
 
 
 
  הירשם  
הודע על

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט