הרב זרח ראובן ברוורמן זצ”ל

אהלן חברים!
לאחרונה כל מיני חברים שלי העירו לי שמזמן לא כתבתי סיפור מההר.
ומה אני אגיד לכם? אתם בהחלט צודקים, לצערכם הייתי ממש עסוק בענייני דיומא.
בדיוק סיימנו פסטיבל קיץ מוצלח במיוחד ב”עמק המלך” (עמק הקדרון) וזה גזל הרבה מזמני ב”ה.
בכל אופן היום הגיעה אליי פניה לאיתור קברו של הר’ ישראל דוד ברוורמן. תוך כדי חיפוש מידע כללי בגוגל מצאתי את ערך הוויקיפדיה של אביו שגם הוא (כך מסתבר) קבור בהר.
הרב זרח ראובן ברוורמן (בראווערמאן) היה מיקירי ומייסדי היישוב הישן בארץ ובירושלים בפרט.
עלה לארץ בשנת תרמ”ז/1887 מהורודנה שבבלארוס עם מכתב המלצה מרבי נחומק’ה מהורודנה  (רבו של החפץ חיים) למהרי”ל דיסקין, אצלו ישב ולמד בשקידה במשך לאחר פטירת המהרי”ל עמד הרב ברוורמן בראשות ישיבת “מאה שערים” בירושלים (שמייסדיה אגב היו בכלל מתנועת “המזרחי”)

הוא הוציא לפועל וייסד מערכת חינוך חרדית עצמאית בזמן שפעולה מחושבת ומאורגנת כ”כ לא היתה הכי פופולארית ביישוב הישן.
מסופר עליו בספר “גדולי דורות” מאת הרב יחיאל מיכל שטרן: “פעם אחת התקיימה אסיפה למען חיזוק הדת בירושלים, בה נכח הגאון ר’ זרח ברוורמן, ראש ישיבת מאה שערים. אחד הנוכחים התחיל לתקוף אותו בצעקות והאשמות, לעג ובזיונות. במשך כל אותו הזמן, הרב זרח עמד מן הצד ולא השיב דבר. כל הנאספים היו בטוחים שהצדק עם אותו תוקף שהרי ‘שתיקה כהודאה’. לאחר האסיפה ניגשו לרבי זרח ושאלוהו למה שתק והסכים להתבזות, שזה חילול כבוד התורה, ולמה לא גילה את האמת שאינו אשם, השיב רבי זרח: לו הייתי מגלה את האמת שלא היתה ידי בדבר, מיד היו מבינים מי אשם, והיה מתגלה קלונו ברבים, וחז”ל לימדונו: ‘נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים’.” (ברכות מ”ג ב’).
בנוסף, היה בעל קול ערב במיוחד ושימש כש”ץ. לתפילת שחרית ארגן מניין תפילת ותיקין מיוחד שבו קראו מילה במילה וזמנה היה ארוך בהרבה מהרגיל, כשהזמן עד תפילת עמידה ביום חול רגיל (52 דק’) היה יותר מזמן התפילה כולה במניין תפילה רגיל, ובשבת היו מתחילים 70 דקות לפני הנץ החמה.
בכל שבת לאחר סעודה שלישית היו הולך עם תלמידיו לכותל המערבי והיה מזמר את הפיוטים שנהוג לשיר לפני תפילת ערבית במוצאי שבת כמובא בסידורים. לאחר מכן היה עבר לפני התבה באחד ממנייני תפילת ערבית בכותל המערבי, ועל תפילתו היו אומרים “הלוואי שנזכה להתפלל בימים הנוראים כמו שר’ זרח מתפלל ערבית במוצאי שבת אצל הכותל המערבי!”
היה גדול בצדיקותו ובמידותיו כשם שהיה גדול בגאונותו, ולצד עיסוקו כראש ישיבה והתמדתו בלימוד התורה, הרבה לעסוק במעשי חסד ולסייע במסירות נפש לנזקקים, אם בהוצאות נדרשות לשבתות וחגים, אם זה בבגדים חסרים ובכל עניין שהיה צריך לעזור. בייחוד התאמץ בכל מאודו במצוות הכנסת כלה למשפחות שהוצאות החתונה הבסיסיות היו מעבר ליכולתם הכלכלית.
בערב יום הכיפורים שמע שתלמיד חכם מסוים צריך לנסוע לחמי טבריה לפי הוראת הרופאים, אך לא היה לו כסף לשלם לנסיעה לשם וללינה בטבריה. מיד לאחר ששמע על כך מיהר לאסוף כסף לשם כך וכיתת רגליו בין בתי נדיבים. כשאחד מהעשירים שר’ זרח ראובן בא אצלם שאל אותו: “הרי מצווה לאכול היום ומדוע כבודו מתעסק בדברים אחרים?” ענה ר’ זרח ראובן: “אם תענית יום הכיפורים נדחה מפני פיקוח נפש, אכילה ושתייה של ערב יום הכיפורים לא כל שכן.”

לכרטיס הנפטר:

 

קישור לוויקיפדיה

By |2017-08-31T16:36:13+03:00יום חמישי,31 אוגוסט , 2017|Categories: חדשות|Tags: |0 תגובות
avatar
Photo and Image Files
 
 
 
 
 
 
 
 
Other File Types
 
 
 
 
 
 
 
 
  הירשם  
הודע על

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט