סיפור קברו

האיש הנושא בכתרים רבים – מחדש חורבת ר’ יהודה החסיד, חלל הטרור הראשון וכו’, נכתב רבות ואתם מוזמנים לשוטט קצת באינטרנט ולקרוא אודותיו.
כאן אני רוצה לספר סיפור קצר על קברו, שנכרה בצלו של קבר זכריה.
ר’ צורף עסק בצרכי ציבור כל ימיו ומימן דברים רבים מכיסו הפרטי. כשהלך לעולמו, רק בזכות התערבותו הישירה של הראשון לציון הסכימו ראשי הקהילה לקברו לפני שסודרו חובותיו. אירוע זה היה אחד מהזרזים לפיצול הקהילה היהודית בירושלים והקמת מוסדות קהילה אשכנזים עצמאיים.
וכך שכן לו ר’ צורף בקברו, כשמידי פעם פוקדים אותו צאצאיו המרובים ומוקירי זכרו. יום אחד, בשנת 1899 הגיע מבקר אחד, שונה מכולם – אשר ליב בריסק שמו, שבא עם מחברת שבה הוא העתיק את הכיתוב שעל גבי כל המצבות שבחלקה.
המשפט המפורסם אומר “אני אנוח כבר בקבר” – אבל לגבי רשא”ז צורף המשפט הזה היה נכון רק עד שנת 1960, כאשר בניסיון למצוא את אוצרותיה האגדיים של מגילת הנחושת, נחפרו כל סביבות קבר זכריה וכל הקברים כולם נהרסו עד היסוד.
וכך עמד המקום בשממונו. בשלב כלשהו אחרי מלחמת ששת הימים כתב מן דהוא את שמו צורף על הקיר ולפני שש שנים החל הפרק האחרון בתולדות המצבה, כשעו”ד שמחה מנדלבוים, אחד מצאצאיו הרבים של רשא”ז צורף, הקים מצבת זיכרון במקום בו עמד הקבר המקומי.

By |2016-10-27T16:18:18+03:00יום חמישי,22 ספטמבר , 2016|Categories: חדשות|Tags: , , , , |0 תגובות
avatar
Photo and Image Files
 
 
 
 
 
 
 
 
Other File Types
 
 
 
 
 
 
 
 
  הירשם  
הודע על

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט