חלק ז’ התקופה הצלבנית (1099-1187)

מאת: גבריאל ברקאי ויצחק צוויג

בעבודת הסינון נתגלו מטבעות כסף אחדים של ממלכת ירושלים הצלבנית. אחד מהם מתאר את המבנה של כנסיית הקבר (איור 37), ובמטבע נוסף מופיע תאור מגדל דוד (מס‘ 11602 ;איור 38).  כמו כן נתגלו מספר ראשי חצים עשויים ברזל שלפי צורתם ניתן לתארכם לתקופה זו (איור 39).

איור 37 .מטבע כסף צלבני ועליו מתואר דגם של כנסיית הקבר

איור 37 .מטבע כסף צלבני ועליו מתואר דגם של כנסיית הקבר

איור 38 .מטבע כסף צלבני ועליו מתואר ’מגדל דוד‘

איור 38 .מטבע כסף צלבני ועליו מתואר ’מגדל דוד‘

איור 39 .ראשי חצים מהתקופה הצלבנית

איור 39 .ראשי חצים מהתקופה הצלבנית

התקופה הממלוכית והתקופה העות‘מאנית (1187-1917)

כמות המטבעות מתקופות אלה היא מרובה. זיהויים ועיבודם לפירסום בידי ניצן עמיתי-פרייס, נמצא כרגע בעיצומו.

בין שברי האבנים המעוטרות שעלו בעבודתנו יש לציין עיטור ארכיטקטוני עשוי אבן גיר לבנה קשה מנוסרת בדגם נאה (מס‘ 14017 ;איור 40). אבן זו מקורה בדגם תשליב שהיו בו אבנים בצבעים שונים (אבלק), מסוג זה המצוי בחזית בניין האשרפייה שבמערב הר הבית, מן המאה ה-15 .מקורה של אבן זו הוא ככל הנראה, בעבודות שיפוץ שנערכו באחד מן המבנים של התקופה הממלוכית בהר הבית.

נתגלו גם כלי משחק עשויים זכוכית בצבע כהה עם דגם נוצה בצבע לבן, שצורתם היא כשל גליל גבוה עם ראש כיפתי )איור 41( )השוה: שפאר 2001 :236 ,ולוח 41 ,552 –554 .שם הם מיוחסים למאות 9–13 .)יש לתארך חפצים אלה לתקופה הממלוכית.

איור 40 .כלי משחק עשויים זכוכית, מהתקופה הממלוכית

איור 40 .כלי משחק עשויים זכוכית, מהתקופה הממלוכית

איור 41 .אבן שמקורה בתשליב מהתקופה הממלוכית שהיו בו אבנים בצבעים שונים )אבלק(

איור 41 .אבן שמקורה בתשליב מהתקופה
הממלוכית שהיו בו אבנים בצבעים שונים (אבלק)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ראויים לציון גם שבעה חותמות עשויים ברונזה )איור 42 ,)בעלי ידית אנכית מעוטרת וחלק תחתון הניצב לידית, שהוא עגול, דמוי מטבע, ועליו יש כתובת חרותה.

איור 42 .חותמות ברונזה מהתקופה העות‘מאנית

איור 42 .חותמות ברונזה מהתקופה העות‘מאנית

חותמות אלה שייכים לתקופה העות‘מאנית המאוחרת (המאות ה-17-19), והם שמשו פקידי שלטון ובעלי מעמד להחתמתם של מסמכים שונים. חותמות דומים ידועים גם בחפירות אחרות בירושלים (ראה: טאשינגהם 1985 :ציור 72:17). בין התכשיטים שחשפנו ישנו שבר של צמיד ברונזה עם עיטור בתבליט בצורת מעויין דמוי יהלום (מס‘ 1477 ;איור 43). חפץ זה מתוארך לתקופה הממלוכית או העות‘מאנית לפי ממצא מקביל בנחל תות (אלכסנדר 2006 ,185-186).

איור 43 .שבר של צמיד ברונזה ממלוכי עם עיטור בתבליט בצורת מעויין דמוי יהלום

איור 43 .שבר של צמיד ברונזה ממלוכי עם עיטור בתבליט
בצורת מעויין דמוי יהלום

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סיכום ומסקנות

הצגנו לעיל מבחר מצומצם בלבד מאלפי הממצאים שעלו בעבודת הסינון של העפר מהר הבית. זו הפעם הראשונה בתולדות המחקר של ירושלים, שיש בידינו שפע של פריטי תרבות חומרית מתוך שטחו של הר הבית, שעד עתה היה ’ארץ בלתי נודעת‘ מבחינה ארכיאולוגית. שטחו של הר הבית הוא כ-145 דונם, שהם כשישית משטח העיר העתיקה. שטח גדול זה היה למעשה ’מחוץ לתחום‘ במחקר הארכיאולוגי ולא נערכו בו מעולם כל חפירות סדירות. עבודת הסינון לפיכך, ממלאת פער במחקר הארכיאולוגי של ירושלים, שלעתים החוקרים מתעלמים מעצם קיומו.

הממצאים מוכיחים קיומה של פעילות מגוונת בשטח הר הבית לאורך כל התקופות ההיסטוריות, למן ראשית תולדותיה של ירושלים ועד לימינו. כל הדיונים שעסקו בארכיאולוגיה של הר הבית עד עתה, עסקו בהיבטים הארכיטקטוניים ושיחזורם של המבנים שהיו בו לאור המקורות הספרותיים הקודמים, אך חסר בהם המימד של הממצא הפיסי. מעתה ניתן להוסיף לכל דיון כזה גם את הקרמיקה ואת הממצא הזעיר.

עבודת סינון העפר מהר הבית מדגישה את הפוטנציאל הגלום בסינון מלא של כל העפר באתרים ארכיאולוגיים באשר הם, בכל חלק הארץ.

בעקבות מיון הקרמיקה שנמצאה במהלך עבודתנו, ניתן בשלב זה לסכם את התפלגות החרסים לתקופותיהם. הלימוד הכמותי מעיד על עוצמתה של הפעילות האנושית בהר הבית בתקופות השונות. יש להדגיש כי הסיכומים הכרונולוגיים הם ראשוניים וזמניים, ואנו מגדילים ומשכללים את המדגם הסטטיסטי כל העת. להלן טבלת אחוזי הקרמיקה לתקופותיה:

התקופה

רובו של העפר שאנו מסננים, מקורו במילויים מימי הביניים, שהוצאו בעבודות הווקף המוסלמי מן הבור הגדול, שנחפר בחזיתו הצפונית של המבנה הקרוי אורוות שלמה. העפר הובא לשם מחלקים אחרים של הר הבית, ולא הובא מבחוץ. העפר שהוצא מהר הבית בא בחלקו גם מעבודות פילוס שנעשו בתוך המבנה התת-קרקעי של אורוות שלמה ובחלקו מעבודות שונות של שיפוץ בחלקיו השונים של ההר ומפילוס וריצוף בחלקו הדרומי-מזרחי.

מיעוטם של הממצאים מתקופות הברונזה מעיד ככל הנראה על כך שהר הבית לא היה חלק מן העיר או מן התל של ירושלים במהלך האלפים השלישי והשני לפנה“ס. לעומת זאת התמונה הכמותית של הממצאים משתנה באופן בולט בראשית תקופת הברזל ב. במהלכה של תקופה זו, הר הבית וסביבתו כבר נכללו בתוך שטח העיר, והיו מוקד של פעילות מנהלית ופולחנית. חורבן הבית הראשון בידי הבבלים וחורבן הבית השני על ידי הרומאים, גרמו לכך, שהחורבן האלים יותיר בידינו יותר ממצאים מאשר בתקופות שבהן אין עדות לסיום התקופה באורח אלים. בטבלה הסטטיסטית שלעיל בולט משקלה הסגולי הגבוה של התקופה הביזנטית. לאור נתוני עבודתנו אנו נוטים להסתייג מן הקביעה המקובלת במחקר, שהר הבית היה באותה תקופה ריק ממבנים וכי לא היתה בו כל פעילות.

כל קביעות התאריכים נעשות על יסוד השוואות טיפולוגיות בלבד, שכן הממצאים לא נתגלו באתרם, והם חסרי הקשר סטרטיגרפי. ישנה כמות גדולה של פריטים שלא עלה בידינו לתארכם בוודאות בשלב זה. בהמשך המחקר ייעשה מאמץ מוגבר לזיהויים ולתיארוכם של החפצים הללו.

בין הפריטים שאינם מתוארכים טיפולוגית כלולים גם עצמות בעלי החיים ושלדי הרכיכות. אלה נמצאים בעת כתיבת הדברים, בתהליך זיהוי ועיבוד לקראת פירסומם. חלק ניכר (כ-10%) מהעצמות הן שרופות, וניתן לשער, שמקורן בבהמות שהוחזקו בהר בעת חורבן הבית הראשון או השני, ואילו עצמות אחרות מקורן בשאריות מזון, כמו העצמות שנחשפות בכל אתר ארכיאולוגי אחר.

הצדפות, החלזונות והקונכיות, מאידך, הן מפתיעות למדי, שכן ירושלים מרוחקת מן הים, וכולן הובאו אליה במתכוון ממרחקים. בין אלה יש לציין כמה קונכיות פי-הכושי (

[annulus Cypraea [shells Cowrie) שמקורן בים סוף. קונכיות אלה נמצאו כשהן מעובדות, בהסרת גבן או בניקוב. יש לציין גם את קונכיות הארגמון (trunculus Hexaplex) שמקורן בים התיכון וכן את הנעמיות, (Violacescens Glycymeris ואחרות) שמקורן זהה. אלה נמצאו גם באתרים אחרים, שבהם הן נחשפו במכלולים מתוארכים היטב. קונכיות פי-הכושי ידועות לנו מאתרי תקופת הברזל ב, ושימשו לפי הנחתם של כמה חוקרים, כאמצעי תשלום, אך הן ידועות גם מתקופות אחרות ובשימושים אחרים, כגון חרוזים, קישוטים או קמיעות (וראה: בר יוסף-מאיר 1999 :50-51).

בין הממצאים ישנם, כאמור, מאות פריטים מיוחדים שלא תוארכו, ועד עתה לא נמצאו להם מקבילות מדוייקות. אלה הם, בעיקר, עשרות רבות של חרוזים ותכשיטים שונים – טבעות, עגילים, צמידים, תליונים וכדומה. בין התכשיטים הללו ישנו תליון עשוי ברונזה בצורת כלי נגינה בעל מיתרים (מס‘ 1288 איור 44) שאותו ניתן לזהות עם הכינור הקדום. לכלי הנגינה יש מסגרת מעוצבת המסתיימת בחלקה העליון בשתי צניפות ועול, שבינו לבין תיבת התהודה מתוחים שלושה מיתרים. המסגרת ותיבת התהודה שלמטה, מעוטרים בדגם בלתי ברור, אולי פרחים. כינור דומה נבחר, עוד בטרם החלה עבודתנו, כסמלה של עמותת אלע“ד, שבחסותה נערך מפעל הסינון.

בין הממצאים המיוחדים שתיארוכם בעייתי, כלולה גם לוחית ברונזה מלבנית (מס‘ 7175 ;5.9×6 ס“מ; איור 45), שהיתה מחוברת בשני מסמרי ברזל קטנים לרקע כלשהו, שהיה מן הסתם עשוי עץ. על גבי הלוחית מופיע בתבליט תאור של סצנה נאה. העיבוד האמנותי מעיד אולי שמדובר בפריט מן העת החדשה השייך לאמנות האירופית; אך קביעה זו היא מסוייגת. זמנו, מקורו או משמעותו ושימושו של החפץ אינם נהירים לנו. כמו כן אין וודאות מלאה שמקור ערימת העפר שממנה באה לוחית זו, הוא אכן בהר הבית.

איור 44 .עיטור ברונזה בדגם ’כינור דוד‘, המזכיר את סמלה של עמותת אלע“ד המממנת ומפעילה את פרוייקט הסינון. תיארוכו עדיין לא ידוע

איור 44 .עיטור ברונזה בדגם ’כינור דוד‘, המזכיר את סמלה של עמותת אלע“ד המממנת ומפעילה את פרוייקט הסינון. תיארוכו עדיין לא ידוע

איור 45 .לוחית מתכת ובה תיאור של סצינה נוצרית בסגנון רוסי )?(

איור 45 .לוחית מתכת ובה תיאור של סצינה נוצרית בסגנון רוסי (?)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרוייקט סינון העפר סוגר פער במידע שלנו, והוכיח עצמו כמקור בלתי נדלה ללימוד תולדותיו של הר הבית. העבודה היא בעיצומה, והתיכנון הוא להמשיך במפעל עוד זמן רב.

העבודה בסינון העפר שהוצא מהר הבית נעשית באווירת התעלות ובתחושה של שליחות, בידי הצוות והמתנדבים. זה המקום להודות מקרב רב לכל העושים במלאכה ולכל התומכים בעבודתנו, על התלהבותם ומאמציהם.

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
 
 
 
 
 
Other File Types
 
 
 
 
 
 
 
 
  הירשם  
הודע על

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט