חלק ו’ התקופה הרומית המאוחרת (132 – 324)

מאת: גבריאל ברקאי ויצחק צוויג

הממצא הקראמי מן התקופה הרומית המאוחרת שעלה בסינון העפר מהר הבית הוא מועט יחסית.

בין המטבעות שנתגלו מצויים כמה מטבעות ערים מן התקופה הרומית המאוחרת, הנמצאים עתה בתהליך של זיהוי ועיבוד. דומה שהמיעוט היחסי של ממצאים מן התקופה הרומית המאוחרת נובע מן העובדה שהתקופה נסתיימה במעבר חלק ללא כל משבר, אל התקופה הביזאנטית. עיקר ממצאי התקופות האחרות בעבודתנו, כמו ברוב אתריה של הארץ, מקורו משכבות יישוב שסופן בא עליהן בחורבן אַלים, בידי אויב או כתוצאה מרעידות אדמה.

התקופה הביזנטית (324 – 638)

כמות המטבעות של התקופה הביזנטית בעפר מהר הבית היא מרובה ביותר. ביניהם יש כמות ניכרת של מטבעות זעירים )מינימות( ואף מטבעות גדולים יותר כמו העריך פוליס. כמו כן, מרובים המטבעות של המאה הרביעית, של ימי קונסטנטינוס ויורשיו.

ממצא אחר מן התקופה הביזנטית, הראוי לציון, הן משקולות מרובעות קטנות עשויות ברונזה, שנועדו כנראה לשקילת זהב. עד עתה זיהינו שמונה משקולות כאלה, החל מזעירות, שמשקלן פחות מגרם אחד, ועד כאלה שמשקלן הוא 6.5 גרם. בין המשקולות האלה נמצאו שלוש (איור 27), המסומנות באותיות. על האחת (מס‘ 4270), שמשקלה 1.4 גרם, חרותה האות N בקו פשוט.

איור 27 .משקולות ברונזה שנועדו לשקילת זהב בתקופה הביזנטית

איור 27 .משקולות ברונזה שנועדו לשקילת זהב בתקופה הביזנטית

 

משקולת אחרת (מס‘ 6411), שמשקלה 88.3 גרם מסומנת גם היא באות N ,אך בקווים כפולים. דומה שמשקלות אלה הן של נומיסמה (nomisma) אחת, שמשקלן הממוצע הוא 3.4-2.4 גרם. משקולת דומה עם הסימן של האות N נמצאה גם בחפירותיו של דאגלס טאשינגהם בגן הארמני בירושלים (סקוט 1985 :לוח 25:80 .משקלה של משקולת 15 הוא 80.2 גרום בלבד, והיא פורשה כמייצגת 3/4 נומיסמה

[?]. המשקולת המסומנת השלישית בעבודתנו (מס‘ 12190) היא זעירה, 8X8 מ“מ, ומשקלה 6.0 גרם. על פני המשקולת העשוייה ברונזה משובצות בכסף האותיות KA (על משקולות אלה ראו גם: הנדין 2007 :211-215).

איור 28 .ידית נר חרס מעוטרת בצלב מסוגנן

איור 28 .ידית נר חרס מעוטרת בצלב מסוגנן

הקרמיקה של התקופה הביזנטית הבאה מסינון העפר מהר הבית היא מרובה ביותר. בין הממצאים בלטו שברי נרות חרס עשויים בדפוס ועליהם עיטור צלב (מס‘ 4460) וידיות לנרות חרס עשויות בצורת צלב מסוגנן (מס‘ 15833 ; איור 28). ידיות דומות נמצאו גם בחפירות מזר מדרום להר-הבית (ראו: שפירא ופלג 2003 :106 ,איור 11 :17.I). נמצאו גם שברי קערות בצבע אדום ממורק עם טביעות בצד הפנימי של תחתיתן; הן שייכות לטיפוס הקרוי Phocaean Ware Slip Red .באחת מקערות אלה (מס‘ 8870 ;איור 29) מתארת הטביעה דמות של בעל חיים, וטביעה נוספת (מס‘ 2641) היא בצורת צלב ואותיות (אלפא ואומגה ?) בין זרועותיו.

איור 29 .שבר קערה ביזנטית מטיפוס Ware Slip Red Phocaean ועליה טביעה של בעל חיים

איור 29 .שבר קערה ביזנטית מטיפוס
Ware Slip Red Phocaean ועליה טביעה של בעל חיים

איור 30 .שבר של חותם ל‘לחם הקודש‘, עשוי חרס, מהתקופה הביזנטית

איור 30 .שבר של חותם ל‘לחם הקודש‘, עשוי חרס, מהתקופה הביזנטית

בין שברי החרסים בלט שבר של חותם עגול ושטוח שנועד להחתמת לחם הקודש (מס‘ 8548 ,איור 30) שבו השתמשו בטכסים שנערכו בכנסיות. על החותם מופיע עיטור צמחי מסוגנן עשוי בתבליט נמוך. חפצים דומים נמצאו במכלולי ממצא כנסייתיים, כגון, למשל, בחפירות של האבות הדומיניקאנים באתר כנסיית סנט אטיין שמצפון לירושלים (לגראנג‘ 1894 :135).

בעבודתנו נתגלתה קבוצה חשובה של תליונים בצורת צלב מסוגים שונים ובחומרים שונים (איור 31). נראה שלפחות חלק מתליונים אלה הוא מן התקופה הביזנטית, ואחרים עשויים להשתייך לימי הצלבנים ואולי אף לתקופות מאוחרות יותר. הצלבים עשויים צדף אם הפנינה (מס‘ 2379), פאיינס (מס‘ 8274), וכמה מהם עשויים ברונזה (מס‘ 5020). לחלק מהתליונים הללו יש לולאות לענידתם ובחלק מהם נשתמר תאור דמותו של ישו על הצלב.

איור 31 .תליונים בצורת צלב עשויים מחומרים שונים )רובם מהתקופה הביזנטית(

איור 31 .תליונים בצורת צלב עשויים מחומרים שונים (רובם מהתקופה הביזנטית)

אחת השאלות שעסקנו בהן כבר בדו“ח המוקדם הראשון (ברקאי וצויג 2006א: 226), היא משמעותם של הממצאים מן התקופה הביזנטית מהר הבית, האם יש לפרשם כשרידי מזבלה בלבד, או שמא הם מעידים על בנייה ופעילות שהיו באותה תקופה בשטח ההר. בין הממצאים שעלו בעבודת הסינון ישנה כמות של אלפי קוביות פסיפס (טסרות) של פסיפסי רצפה עשויים אבן (איור 32). לפי גודלם ואופיים הם השתייכו לרצפות פסיפס של התקופה הביזנטית. נראה שאלה מייצגות רצפות פסיפס של מבנים, אולי אפילו כנסייתיים, שפורקו ונהרסו עם שינוי אופיו של הר הבית בתקופה הערבית הקדומה, עם הבנייה הנרחבת של הח‘ליפים מבית אומיה, במאות השביעית-שמינית. בדו“ח הראשון הצבענו על חלקי מבנים מהתקופה הביזנטית כמו שברי כותרות קורינתיות, הדומות לכותרות שנעשה בהן שימוש משני בהר הבית בתקופה המוסלמית הקדומה, ואף שברי לוחות סורג של כנסיות.

איור 32 .שברי פסיפסים מהתקופה הביזנטית

איור 32 .שברי פסיפסים מהתקופה הביזנטית

שלא כמו שברים ארכיטקטוניים אלה, שעשויים היו להגיע להר הבית לצורך שימוש חוזר, אבני הפסיפס ודאי שלא הגיעו למטרה זו, והן מעידות ללא ספק על קיומם של מבנים שהיו בשטח הר הבית בתקופה הביזנטית.

התקופה המוסלמית הקדומה (1099-638)

בין המטבעות שנמצאו ישנם רבים מן הטיפוס המכונה ביזנטו-ערבי (איור 33), שהם מטבעות שקדמו לרפורמה המוניטארית של עבד אל מאלכ אבן אל מרואן (685 – 705) . כמו כן עלה גם מטבע זהב מימי שלטון הח‘ליפים הפאטימים (מס‘ 5784), מן המאה העשירית.

איור 33 .מטבע ביזנטו-ערבי מתחילת התקופה המוסלמית הקדומה

איור 33 .מטבע ביזנטו-ערבי מתחילת התקופה המוסלמית הקדומה.

כבר נזכרו לעיל הכמויות הגדולות של קוביות פסיפסי קיר מזכוכית, רובן בצבעים כחול וירוק, שרבות מהן מוזהבות. מקורן של קוביות הפסיפס האלה הוא ככל הנראה בציפוי הפסיפסים הפנימיים והחיצוניים של מבנה כיפת הסלע. הבניין האומאי, מסוף המאה השביעית, היה במקורו מצופה בפסיפסי קיר גם בצידו החיצוני, כשאלה בלו והתפוררו בשיני הזמן, הם הוחלפו, במאה ה-16 ,בימי הסולטאן סולימאן המפואר באריחי קיר מזוגגים (רוזן-איילון 1987 :329). בין הממצאים שלנו היו גם עשרות שברים של שיבוצי דַר (rubens Chambardia arcuata) (איור 34), שעשויים אף הם בחלקם, לבוא מעיטורי פסיפסי הקיר, שכן שיבוצים כאלה מצויים בפסיפסי הקיר הפנימיים שנשתמרו עד היום במבנה כיפת הסלע. נמצאו גם פיסות של פסולת תעשייה של שיבוצים של צדפי אם הפנינה, שחלקם נועד לשיבוץ בפסיפסי הקיר )שם(. לפיכך, ניתן להסיק ששיבוצי הדר הללו יוצרו בהר הבית.

איור 34 .שיבוצי דר עם עיטורים שונים. חלקם עיטרו את כיפת הסלע

איור 34 .שיבוצי דר עם עיטורים שונים. חלקם עיטרו את כיפת הסלע

בין מאות התכשיטים שנמצאו ישנם שני תליונים נאים (או עגילים שהעוקץ שלהם חסר ונשבר) עשויים ברונזה ומעוטרים בטכניקת הפיליגראן (מס‘ 1391 ו-1639 ;איור 35). תכשיטים נאים אלה עשויים להיות מתוארכים, לפי סגנונם, לימי הח‘ליפים מבית עבאס, או לימי שלטון הפאטימים.

בין הממצאים היתה גם משקולת זכוכית קטנה ושבורה (מס‘ 11810 ;איור 36), דמויית מטבע ועליה שרידי כתובת בערבית, השייכת גם היא לתקופה המוסלמית הקדומה.

איור 35 .תכשיטים העשויים בטכניקת הפיליגראן

איור 35 .תכשיטים העשויים בטכניקת הפיליגראן.

איור 36 .שבר של משקולת זכוכית ועליה שרידי כתובת ערבית

איור 36 .שבר של משקולת זכוכית ועליה שרידי כתובת ערבית

להמשך קריא (חלק ז’)

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
 
 
 
 
 
Other File Types
 
 
 
 
 
 
 
 
  הירשם  
הודע על

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט