[fusion_title size=”2″ content_align=”left” style_type=”default” sep_color=”” margin_top=”” margin_bottom=”” class=”” id=””]חלק ג, מקור העפר[/fusion_title]

מקורו של העפר שהיה מונח במתחם מ.ע.צ הוא בוודאות מהר הבית, שכן המשאיות מהר הבית הופנו לשם בפיקוח אנשי רשות העתיקות. למרות שהעפר נתערבב שם עם פסולת מודרנית, עיקרו של החומר היה נקי מכל זיהום של פסולת בת ימינו. בתוך העפר נמצאו עשרות מחצלאות תפילה עשויות קש, ביניהן כאלה שנמצאו ארוזות בחבילות. מקור מחצלאות אלה במשטחי תפילה מוסלמיים בהר הבית.

איור 4 .חותם דיו מודרני ועליו הכיתוב ’הווקף המוסלמי‘

איור 4 .חותם דיו מודרני ועליו הכיתוב ’הווקף המוסלמי‘

לגבי העפר שנשפך בנחל קדרון, כפי שכבר הראינו בעבר אין ספק שמקורו בהר-הבית, ועיקרו בא מן הבור הגדול שחפרו אנשי הווקף בחזית הצפונית של אורוות שלמה (ברקאי וצוויג 2006 א: 215-219). במשך הזמן התרבו העדויות לכך, ואף נתגלה בסינון חותם מתכת מודרני של הווקף המוסלמי מהר הבית (מס‘ 3656 ;איור 4) בהמשך עבודתנו נסתבר שהעפר שהוצא מהר הבית מקורו בשלושה ריכוזים נפרדים בשטח הר הבית:

1 .מעבודות הנמכת המפלס וניקויים שנעשו החל משנת 1996 בתוך המבנה התת-קרקעי של אורוות שלמה לצורך הקמת המסגד במקום (אל מֻצלה אל מרואני). 2 .מעבודות פילוס לצורך בניית הריצוף בדרום ובמזרח הר הבית. שטחים גדולים באותם אזורים רוצפו במהלך שנת 2000 ,תוך הנמכה של פני השטח בכ-50 ס“מ לכל היותר (איור 5).

איור 5 .שרשי עץ זית שנחשפו כתוצאה מהנמכת המפלס לצורך עבודות ריצוף בחלקו המזרחי של הר-הבית

איור 5 .שרשי עץ זית שנחשפו כתוצאה מהנמכת המפלס לצורך עבודות ריצוף בחלקו המזרחי של הר-הבית

3 .עפר ופסולת בנייה שהובאו לדרום-מזרח הר הבית במהלך עבודות בינוי ושיפוצים שנעשו ברחבי ההר. עפר זה עשוי לבוא גם מפינוי ומניקוי של חללים תת-קרקעיים שונים בשטח ההר. עבודות שיפוץ אלה נערכו במשך שנים רבות במהלך המאה ה-20 ואף קודם לכן. בשנים האחרונות רוכז העפר מעבודות אלה בדרום-מזרח ההר באמצעות ציוד מכאני שמפעיל הווקף (איור 6).

בדו“ח המוקדם הראשון (ברקאי וצוויג 2006א: 225), העלינו את ההשערה שהכתובת הלטינית המונומנטאלית מן המאה הראשונה לספירה, המספרת על הקמת קשת נצחון בהר הבית, על יד פלויוס סילווה (גרול 2006), היתה עשויה להגיע מחפירות הווקף בבור הגדול שבחזית אורוות שלמה. מאוחר יותר נסתבר לנו שכתובת זו היתה כבר באוסף מוזיאון הווקף בהר הבית ב-1996 , עוד בטרם חפירתו של הבור הגדול.

איור 6 .מבט כלפי צפון מראש אחת מערמות שפכי עפר ובניה באזור המזרחי של הר הבית

איור 6 .מבט כלפי צפון מראש אחת מערמות שפכי עפר ובניה באזור המזרחי של הר הבית

לפיכך סביר יותר להניח, שמקורה של הכתובת הוא בערימות העפר והאבנים, שהוצאו מתוך המבנה של אורוות שלמה לצורך התקנת המסגד במקום.

בחתכים שחפרנו בערימות העפר שבנחל קדרון, הסתבר שדרומית לשפך מהר הבית מצוי עפר שונה שמקורו בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום אחר, חומר זה הופרד בעבודתנו, והוא מרוכז בערימות שסומנו עם הקידומת B .כמו כן, נתגלה גם שפך עפר נוסף המצוי צפונית לזה שמקורו מהר הבית. מקורו של עפר זה הוא בעבודות סלילת כביש העופל, לרגלי המדרון היורד מזרחה מן הכותל המזרחי של הר הבית. חומר זה הופרד ונלקחה ממנו דגימה לשם השוואה עם החומר מההר עצמו. סימונו 13-KS.

מעדויות של אנשים המתגוררים באזור שפיכת העפר בנחל קדרון, מסתבר שבמדרון שעליו נשפך העפר, קיימת מערה שכוסתה על ידי שפך העפר. מערה זו שימשה אותם כמקלט במלחמת ששת הימים. הם אף העידו על פעולת שפיכת העפר באותו מקום, בשעה שנעשו העבודות בדרום- מזרח הר הבית בסוף שנת 1999.

בכל ערימות העפר שהועברו לאתר הסינון נתגלו כמויות גדולות של קוביות זעירות של פסיפסי קיר (טסרות) עשויות זכוכית. רבות מהן נמצאו מוזהבות. הן שייכות לתקופה המוסלמית הקדומה (התקופה האומאיית). כמו כן, נתגלו עשרות רבות של שברי אריחי קיר מעוטרים ומזוגגים מן התקופה העות‘מאנית. מקורם של הטסרות והאריחים הוא מן העיטורים החיצוניים של בניין כיפת הסלע שבמרכז הר הבית, והם הגיעו לדרום- מזרח הר הבית במהלך עבודות שיפוץ שנערכו בבניין. הכמויות של פריטים אלה משתנות, ונמצאו ערימות שבהן היו יותר קוביות פסיפסי זכוכית אומאיים, מאשר בערימות אחרות. פריטי ממצא אלה מעידים בוודאות שמקורו של העפר אותו אנו מסננים, הוא בהר הבית.

בזמנו הערכנו שבנחל קדרון קיימת כמות של כ-150 משאיות עפר, במהלך עבודת העברת העפר, ובחפירות החתכים שליוו את ההעברה, נסתבר שכמויות העפר מהר הבית שנשפכו בנחל קדרון הן גדולות בהרבה ממה שסברנו תחילה, ואף לאחר ההעברה של כ-280 משאיות עפר (כ-4500 מ“ק), נותרו במקום כמויות ניכרות של עפר מהר הבית.

תוך כדי העברת העפר מנחל קדרון מצאנו בתוכו מספר ריכוזים של עצמות אדם, שמקורן אינו ידוע. עצמות אלו נמצאו בתוך עדשות של עפר שצבעו החום-אדמדם מעיד שמקורו אינו מהר הבית. העצמות הונחו כנראה בתוך העפר במתכוון, על מנת למנוע בדיקה ארכיאולוגית של העפר. במהלך עבודת העברת העפר לאתר הסינון, הן מאתר מ.ע.צ ברחוב הנביאים והן מנחל קדרון, נעשתה הפרדה של מרבצי העפר לפי מקומם ומפלסיהם, ולפי הצבע והאופי של העפר, למרות שמקורו המדוייק בהר הבית של כל אחד מן המצבורים אינו ידוע.

מסקנתנו, שרוב העפר שהוצא מן הבור הגדול הוא מילוי מימי הביניים שהובא למקום ממקומות אחרים בשטח הר הבית ולא הובא מבחוץ, נתחזקה במהלך עבודתנו. יש לציין שהחפירה בבור כללה גם פגיעה בשרידים ארכיטקטוניים, כך שלא כל העפר שהוצא מבור זה מקורו במילוי.

אנו מעריכים שעד עתה סוננו בערך % 20 מכלל החומר של העפר שאותו העברנו לאתר הסינון. עפר נוסף מהר הבית הועבר בזמנו גם למזבלה העירונית בכפר אלעזריה שממזרח להר הזיתים, ולאזור צומת א-זעיים שמצפון-מזרח לירושלים, על הכביש למעלה אדומים. לפיכך, ניתן לסכם ולומר שיש בידינו נתונים להסיק שהעפר אותו אנו מסננים מקורו בהר הבית, ולא הובא לשם מבחוץ.

למעבר לחלק ד’

0 0 vote
Article Rating