[fusion_title size=”2″ content_align=”left” style_type=”default” sep_color=”” margin_top=”” margin_bottom=”” class=”” id=””]האדמו”ר מנדבורנה[/fusion_title]

מאת: פניני אין חמד

נולד בסירט בשנת ה’תר”צ (1930). בזמן השואה נזהר לבל ייכנסו לפיו מאכלים אסורים. לאחר המלחמה סייע ליהודים בהברחת הגבול, שהיה בשליטת הקומוניסטים. בשנת ה’תש”ו (1946) החליט לעלות לא י” והצטרף לאוניית מעפילים. בספינה בנה חדרון מקרטונים ולא יצא ממנו כדי לא להיכשל במראות אסורות. בהגיעו לירושלים היה מתמיד בלימודו וישן רק שעות בודדות ביממה. הרבה בתעניות ובסיגופים.

בשנת ה’תש”ט (1949) עלה אביו לישראל ו התיישב ביפו. ר ‘ יעקב עבר לגור עמו והקים עמו את ישיבת “מאמר מרדכי” ביפו. בשנת ה’תש”כ (1960) עבר לגור בבני ברק. לאחר פטירת אביו בשנת ה’תשל”ח (1978 (מילא את מקומו והרחיב את החסידות ואף ליטאים הצטרפו לחסידות. בזמנו נבנתה קריית נדבורנה וביה כ” הגדול של נדבורנה בפאתי שיכון ויז’ניץ בבני ברק (“היכלי רוזנטל”) . נהג לעשות תענית דיבור בימי שני וחמישי וכן מראש חודש אלול עד אחרי יום כיפור. שקדן עצום. גאון בנגלה ובנסתר. עסק בקירוב רחוקים. רבים פנו אליו ונושעו. בעל רוח- הקודש. ענוותן מופלא. פיזר כספים בהצנע לכת וגמל חסדים. נפטר ב-ז’ אדר ה’תשע”ב (2012 .(חי כ-82 שנים. ציונו בהר-הזיתים שבירושלים.

אביו: ר’ חיים מרדכי רוזנבוים. אמו: מרת סימה רייזל (בתו של רבי אליעזר זאב מקרטשניף). אשתו: בתו של ר’ משה הערש. מרבותיו: ר’ יוסף צבי דושינסקי. חברותא: המקובל ר’ אשר זעליג מרגליות. מתלמידיו: ר’ נתן נטע לנדמן (מרבני חולון), ר’ צבי גלבשטיין (רב קהילת בית וגן באלעד) , ר’ יוסף מוגרבי (מחולון). בניו: ‘ר אליעזר זאב (חתן ר’ אהרן צבי וויצנר אב”ד פשמישל. כיהן כרב הקרייה בב”ב וממשיך מקום אביו) . ‘ר מאיר יצחק אייזיק (חתן ר’ זאב טברסקי. שימש כאדמו”ר בירושלים לאחר פטירת אביו) . ‘ר אשר ישעיה (חתן ר ‘ יהושע רוזנברגר. שימש כאדמו”ר בביתר לאחר פטירת אביו) . ‘ר יוסף נפתלי (חתן ר ‘ משה אליקים בריעה כהנא מספינקא. שימש כאדמו”ר באלעד לאחר פטירת אביו. (‘ר ישראל (חתן ר’ חיים אליעזר הורנצ’יק, משגיח בישיבת נדבורנה).  ‘ר אהרן דוד (חתן ר ‘ צבי אלעזר ספרין מקומרנה בני ברק).  ‘ר שמואל שמעלקע (חתן ר ‘ מנחם דוד משאץ- ויז’ניץ).  חתניו: ר’ שלום אהרן אשכנזי “ר( י נדבורנה, בנו של ר’ אלימלך אב”ד מלבורן), ר’ זלמן שפירא (בן האדמו”ר מנארול), ר’ אשר אנשיל כ”ץ (נכד האדמו”ר מתולדות אהרן-ירושלים) ו ר’ נפתלי שיינבאלג (בן רבה של עדזשווער-אנגליה).

הרב יעקב ישכר בער רוזנבוים זצ"ל האדמו"ר מנדבורנה

הגאון החסיד רבי חיים דוד קובלסקי שליט”א ראש בית המדרש ‘מאורות הדף היומי’ סיפר: את סוד התרחקותו מקשר גשמי אל האכילה, למד אבי מורי הגאון החסיד זצ”ל, שהיה מקורב במאוד לרבינו בימי חורפו. רבינו, שכל ימיו ולילותיו ספון בעבודת קונו, אין לו פנאי להיכנס למטבח שבביתו. פעם, נקלע אורח למעון רבינו, ואיש מבני הבית לא היה שם. שינה רבינו ממנהגו לכבוד האורח ונכנס למטבח להכין לו משקה. אלא שמצא עצמו נבוך, כי אין הוא יודע , היכן מיקום הכלים החלביים והכלים הבשריים…

בימי השבעה, העידה הרבנית הצדקנית תליט”א, כי פעם, בעת שנחלשה, ביקש הרבי לסייע לה ולהכין עבורה משקה חם. כדי לבצע את המשימה, שאל אותה: “כיצד מעמידים מיחם?!” והיא נענתה ואמרה: “לא, זה תפקיד שלי”… עד כדי כך היה מרוחק אפילו מהפעולות החומריות היומיומיות הפשוטות, ועד כדי כך היתה עמידתה לימין קדשו, לאפשר לו להיות מובדל ומופרש מכל ענייני החומר.

סיפר ר’ אשר אנשיל כץ חתן רבינו : רבינו לא היה יושב כל שבעת הימים מחוץ לסוכה, כששהה מחוץ לסוכה היה עומד. באחד מימי הסוכות ירד גשם זלעפות. חולפות עשר דקות ועוד עשר, כבר מחצית השעה חלפה וכבר כמעט שעה, והגשם ממאן להיפסק. רבינו ממתין בסבלנות מחוץ לסוכה בעמידה, ממתין לתום הגשם, אך זה לא נראה באופק…

הרב יעקב ישכר בער רוזנבוים זצ"ל האדמו"ר מנדבורנה“באותו זמן הייתי חתן של רבינו. העזתי וניגשתי אל הצדיק , ושאלתיו, הרי כבר חלפה שעה מתום התפילה , והיינו רוצים לערוך סעודה , שהיא שמחת יום טוב אך הגשם מפריע. הרי ידועים סיפורי מופת מצדיקי קמאי, שהיו מוציאים מטפחת, מנפנפים בה אילך ואילך, והשמים היו מתבהרים מיד. שמא יראה לנו השווער גם כן מופת כזה? תשובתו הפתיעה אותי, ‘בוא אתי’, כך אמר, ניגשנו אל החלון הגדול שבסוכה ורבינו הרים עיניו אל השמים השחורים מעננים. לאחר חצי דקה הוריד רבינו את עיניו הקדושות, ובתוך רגע כמימריה פסק הגשם מיידית! . ” הרב כץ מוסיף: “זה לא סיפור, זו לא גוזמא, זה לא אגדה – אני הייתי שם, וראיתי במו עיניי!

לכל יהודי באשר הוא, רבינו מסר את נפשו להושיעו מצרתו ולחלצו מן המיצר. סיפר אחד בעניין קרובת משפחתו שחלתה ל”ע במחלה האיומה באחד מאיבריה, עד שנאלצו לכרות האבר כליל ולהצמיד אותה למכשיר רפואי, בניתוח בן שמונה שעות. היא מיאנה לעבור הניתוח והעדיפה לחיות את שארית חייה בכבוד, מאשר להגיע לכזה מצב סיעודי. היהודי הלה הזה בעל המספר נכנס אל הקודש פנימה, והחל לפתוח את פיו בבכי רב באוזני רבינו. וכך המשיך לבכות ולהתחנן על חייה.

רבינו הזדעזע מאוד, ליבו הרחום והכואב בצרותם של ישראל לא יכול היה לסבול כגון-דא. ואמר: “תמתין כאן! “. המתין היהודי הלה עשרים – וחמש דקות, ואז שב הרבי אל חדרו , כשפאותיו רטובות מהמקווה ואמר: “בסייעתא דשמיא, הצלחנו להזיז את זה שמאלה. כעת לא יצטרכו לכרות, והכל על מקומו יבוא בשלום . “! היהודי הלה המשיך לאמר: “רבי, מחר יש ניתוח של שמונה שעות”. נענה רבינו והשיב בפסיקה: ” לא יהיה שמונה, יהיה חמש! ושיהיה בהצלחה”… בידיו של היהודי הלה נתונים שני הצילומים, זה שלפני הבטחת הרבי וזה שלאחריה, ובמו עיניו חזה בשינוי הדרסטי ובהתקדמות הרפואית.

לכרטיס נפטר >> 

[mymaps location=”31.776305018551263,35.242580249905586″ info=”מיקום קברו של הרב יעקב ישכר בער רוזנבוים זצ”ל” ]

 

[NB location=”31.776305018551263,35.242580249905586″]
0 0 vote
דירוג מאמרים