המקובל הרב ברוך עמדי זצ”ל

מאת: פניני עין חמד

נולד ב-ט”ז שבט ה’תרס”ט (1909 (בעמדיה שבכורדיסטן. מקובל. נודע בשקידתו בעסק התורה ובתפילה ובצניעות הליכותיו. הקים את בית-הכנסת “צעקת הדל” בעיר העתיקה. ענוותן מופלג. הכבוד היה ממנו והלאה. סיפור לידתו הנו מופלא ביותר, כאשר הייתה אמו בחודש השביעי להריונה, הפכה ל”ע באורח פלא לעיוורת, כל הניסיונות לרפאותה ע”י הרופאים לא צלחו. בשל צרה זו ביקשה, שיקחו אותה למערת “אליהו הנביא” שם ביקשה להניח לה להישאר עד אור הבוקר. באמצע הלילה התגלה אליה אליהו הנביא בעצמו, הוא העביר את ידו על עיניה, ובין רגע נפקחו עיניה, וראייתה שבה אליה כבראשונה . כאשר למחרת ראו שכניה, כי מאור עיניה שב כבראשונה, ניגשו אליה ושאלו בתימהון: “מה אירע לך בהיותך במערת אליהו הנביא וכיצד שב מאור עינייך?”, היא בתמימותה הרבה סיפרה, את כל אשר אירע עימה. כל הסובבים השתוממו מגודל הנס – ומדרגתה שזכתה לגילוי אליהו הנביא בהקיץ. לאחר פטירת אביו בגיל 16 לחייו, התחיל לשמש כחזן – וכן הוטלה עליו קריאת התורה (שבה עסק כשבעים שנים!).

המקובל הרב ברוך עמדיכל מאוויו היה לזכות ולעלות לארץ ישראל, ואכן בשנת ה’תרצ”ה (1935 (לאחר שעבר תלאות רבות , שעבר בדרך מעמדיה שבכורדיסטן הגיע בשלום לירושלים. שם עסק בלימוד בחברת מקובלים, שנקראה “צמח צדיק”, שבראשה עמד חכם הרב יצחק אלפיה זצ”ל. ב-י”ט באייר ה’תש”ח (1948 (נלקח בשבי לירדן יחד עם שאר הגברים מהעיר העתיקה. את זמנו בשבי הקדיש לשחזור סידור התפילה של ראש-השנה ויום הכיפורים על ידי כתיבת שמונה מחברות (המצויות עד היום במוזאון בעיר העתיקה). בחסדי שמים לאחר זמן מה שוחרר מן השבי. לאחר מכן התיישבו הרב ומשפחתו בשכונת קטמון בירושלים. כאשר ראה רבינו, כי בית-הכנסת אשר שכן בעיר העתיקה נהרס, החליט על אתר להקימו בשנית, ואכן בתוך פרק זמן קצר הוקם בית-הכנסת על מכונו כבתחילה, ובו ניתן היה למצוא את רבינו כמעט בכל שעה. ענוותן מופלא. גאון בנגלה ובנסתר. נפטר ב-י”ד כסלו ה’תשנ”ט (1999 .(חי כ-90 שנים. ציונו בהר-הזיתים בירושלים. אביו: ר’ חיים. מרבותיו: ר’ יצחק אלפיה חכם ברוך היה בקשר הדוק עם האדמו”ר מערלוי הן מבחינה רוחנית והן מבחינה נפשית. ועל כן הסכימו שניהם, שאל לעולם להישאר ללא רגע אחד של לימוד תורה ובקיימם “לולי בריתי יומם ולילה – חוקות שמים וארץ לא שמתי”. דהיינו , אם חלילה יישאר העולם ללא לימוד התורה לרגע אחד – יחזור העולם לתוהו ובוהו ולא יהיה קיום לעולם. לאחר התייעצות החליטו לעשות משמרות של לימוד תורה. דהיינו, האדמו”ר למד עד השעה עשר בלילה ברציפות וחכם ברוך המשיך את לימודו עד הבוקר וחוזר חלילה. בכל לילה טרם חצות הלך לבית- הכנסת ועסק בתורה עד אור הבוקר. לאחר מכן היה חוזר לביתו עד שעת אחר-הצהריים ואז שב בחזרה לבית-הכנסת ללימוד עד תפילת ערבית. ואף היה מקיים שיעורי תורה לאנשי בית- הכנסת. במשך כ- 50 שנים כיבד וניקה את בית-הכנסת בעצמו , תוך כדי שהוא מסתיר זאת ומקיים את הפסוק ‘והצנע לכת עם אלוקיך’.

המקובל הרב ברוך עמדירבינו לא היה החשיב מהכבוד מאומה. באחד הלילות כדרכו בקודש בעת לימודו בבית-הכנסת “עזרא הסופר” בכורדיסטן, התגלה אליו עזרא הסופר בכבודו ובעצמו. כתוצאה מראייה זו נתקף הרב פחד גדול וחלה. כתוצאה מחולי זה התדרדר מצבו הרפואי והגיע שערי מוות. לא ידע הרב את נפשו ובצר לו ביקש שיקחו אותו למקום הנקרא “בחזנה” בו קבורים שני נביאים. לאחר שלקחו אותו שם, ביקש , שישאירו אותו למשך הלילה. באותו הלילה התפלל הרב מעומק לבו על חייו, והנה בבוקר חש חכם ברוך כי כוחותיו שבו אליו כבראשונה!. ביקש לילך לביתו וראה , כי יכול הוא. כאשר חזר לביתו התפלאו כל האנשים על הנס שאירע עימו. בפעם אחרת, כאשר באחד הלילות שבהם עסק בלימוד התורה, הופיע לפתע פתאום אדם בעל הדרת פנים עם זקן ארוך. בראותו את ההלך הזר שאל הרב: ” את מי כבודו מבקש?”, השיב הלה כי כל מבוקשו כי הרב יברך אותו. רבינו הסכים בחפץ לב והעתיר עליו ברכות. לאחר שסיים לברכו, ביקש האורח לצאת מן בית- הכנסת והרב ביקש ללוותו עד הדלת, אך האורח אמר לרב , שיכול הוא לצאת לבדו ואינו מבקש להטריח את הרב ולהפסיקו מלימוד התורה הקדושה. לאחר שניות מועטות נזכר , כי הוא בעצמו נעל את בית-הכנסת על מנעול ובריח, ולכן תמוה הדבר בעיניו , מהיכן נכנס ויצא ההלך הזר ? הרי בית- הכנסת נעול?. ביקש לחפשו, הלך ובדק , האם האורח עדיין נמצא בבית-הכנסת, חיפש בכל מקום – אך לא מצאו ודלת ביה”כ עדיין נעולה. פתח את הדלת וחיפשו ברחוב. אולם הרחוב היה שומם ללא נפש אדם. הבין הרב , כי אדם זה הגיע מעולם האמת כדי לבקש את ברכתו.

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
 
 
 
 
 
Other File Types
 
 
 
 
 
 
 
 
  הירשם  
הודע על

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט