דרכה האחרונה של האם העברייה הראשונה

מאת: שרה ברנע
“לך ה’ הצדקה ולנו בשת הפנים מה נתאונן ומה נאמר, מה נדבר ומה נצטדק?” (מתוך סליחות). דבורה בן יהודה “האם הראשונה בזמן הזה שדברה לילדיה בעברית מרגע היוולדם ותקם דור מדבר עברית… (מנוסח המצבה),

דבורה בן יהודה

דבורה בן יהודה

נפטרה בגיל 36 ממחלת השחפת. היא הקריבה את חייה ואת ימי הילדות של בנה למען תחיית השפה העברית. היא נפלה קרבן לקנאות לחרמות ומריבות שהיו מנת חלקו של בעלה אליעזר במאבקו למען השפה העברית. על גופתה ניטשה מלחמת קברנים של החברא קדישא. ארבעה אנשים בלבד ליוו אותה בחשאי למנוחתה האחרונה בהר הזיתים אור לכ”ד אלול תרנ”א (1891). בנה הבכור איתמר, אז ילד בן תשע, תיאר את הלילה הנורא (במאמרו “עם שחר עצמאותנו”): “.. שום ידיד לא הלך איתנו בלוותנו את אמי לבית עולמה, זולת הידיד היחידי – ניסים בכר המנהל של חברת כי”ח. בודדים צעדנו שלשתינו כצללים אחרי המטה על הדרך העולה לבית הקברות לאורך העופל החוצה בקדרון… בהגיענו לפסגת ההר הצטרף לשלישיתנו הקודרה – אדם רביעי שלא ידעתי אז את שמו……..בהקיפנו את החומה, והר הזיתים נתגלה לעיננו – נתקלנו פתאום בחבורה סואנת של יהודים אשכנזים ירושלמים. אחד מהם ניגש אל הקברנים, ודרש מהם להעמיד את המיטה….
הם לא יתנו להביאה למנוחות בבית הקברות האשכנזי. הקברנים הורידו את המיטה ולא ידעו מה לעשות, אבי עמד נדהם רגעים מספר, אחר כך ביקש את הקברנים לחכות שעה קלה עד שובו. אבי נחפז העירה, עד מהרה חזר, ואיתו חבורה מבני העדה הספרדית אשר ראשיה לא הצטרפו אל הקנאים שרדפו את אבי עד חרמה. כאן ניטשה מלחמה בין הקברנים משתי העדות ליד הגופה היקרה, אשר נחה על אדמת הטרשים. כבמגע קסם רפו ידי האשכנזים. הדובר בשמם יצא את המערכה מרוב פצעיו, והקברנים אשר נשאו את אמי עד הלום, חזרו שוב והטעינוה על

אליעזר בן יהודה

אליעזר בן יהודה

כתפותיהם והביאוה להר הזיתים למקום מנוחתה נצח… כך הובאה למנוחת נצח האם העברייה הראשונה בדורנו, שהלכה לציון לחלק עם בעלה עמל ועבודה לשם תחיית העם על אדמתו. לא זכתה האם העברייה הראשונה לראות במו עיניה את שחר החירות, אף לא לשמוע במו אזנייה את פעמי המשיח.”
בחלקה קבורים אליעזר בן יהודה ואשתו השנייה חמדה, בנו איתמר ואשתו לאה אבושדיד, וכן אהוד הבן של חמדה ואשתו דורה. מקומה של דבורה נפקד – היא לא זכתה להיטמן בחלקת מחדשי השפה העברית.

לאחר הלוויה של דבורה הבטיח אליעזר לבנו איתמר: יבוא היום שעל קבר אמך הטובה אם כל העברים הבאים אחריך בתחייתנו זו השלישית, תוצב מצבת אבן גדולה ונראית למרחוק, אשר תספר לדורות הבאים את ספורה הקוסם והאגדי של דבורה האם העברית הראשונה”. כגודל ההבטחה כך גודל האכזבה – סיפורה של דבורה נשכח מהלב, מצבתה מונחת הרחק מבני משפחתה, ואין איש הפוקד את קברה. ועל כולם אלוה סליחות סלח לנו מחל לנו כפר לנו.

חלקת משפחת בן יהודה

By |2016-10-27T16:29:30+03:00יום רביעי,2 מרץ , 2016|Categories: חדשות|Tags: , |0 תגובות
avatar
Photo and Image Files
 
 
 
 
 
 
 
 
Other File Types
 
 
 
 
 
 
 
 
  הירשם  
הודע על