אירועי החודש- שבט תשע”א

שני אירועים מרגשים מצפים לנו בהר הזיתים בחודש שבט, חודש המחבר את הקדושה והטבע: האחד הוא ההילולא של הרב ר’ שלום שרעבי והשני הוא ההתחלה של פריחת השקדיות.
רבי שלום דידיע מזרחי שרעבי, הרש”ש, נפטר בי’ שבט תקל”ז (1777). הרש”ש היה אחד מגדולי המקובלים ומחבר ספרים על תורת האר”י ז”ל. הוא היה גם תלמידו וחתנו של ר’ גדליה חיון, גדול המקובלים באותם ימים. ידוע שלפני פטירתו, רבי שלום שרעבי הבטיח לתלמידיו: “תפילה על קיברי לא תשוב ריקם”. מאז, יום פיטרתו נהפך לאחד ההילולות הגדולות, שקיימות בהר הזיתים. רבבות עולים מכל גווני העם, ביניהם רבנים, שרים וראשי הציבור עולים באותו יום לקברו של הצדיק ומעתירים בתפילה בעד הכלל והפרט. הצטרפו גם אתם לרבבות העולים אל הציון של הרש”ש ביום המסוגל הזה, ותוכלו לחזות במנהגים הייחודיים, כמו הקפות עם הלולבים היבשים, “הכנסת אורחים” וכד’, ולהרגיש את העוצמה הרוחנית שישנה במקום המיוחד הזה. כמדי שנה, יערכו הכנות מצד כל הגורמים לקליטת המתפללים הרבים, המשטרה תאבטח את מקום התפילה ואת דרכי ההגעה לאורך כל שעות היממה ומרכז המידע יהיה פתוח לפניות הציבור לאורך שעות ההילולא. השנה יום ההילולא חל בשבת, 15/01/11. לכן העלייה מסורתית לקבר תחל כבר בשעות הערב של יום ה’, ט שבט (13/01/11), ותימשך על פני כל יום שישי (14/01/11) למחרת עד סמוך לכניסת שבת.
אירוע נוסף שיקרה בחודש שבט הוא תחילתה של פריחת העץ, שמסמל יותר מכל את התקוה והלבלוב, העץ ששוקד לפרוח ומהווה סמל לשקידה חריצות והתחדשות, הוא עץ השקדייה. ישנם מספר מקומות בהר הזיתים בהם גדלים השקדיות. אנו מזמינים אתכם לצאת בעקבות השקדיות ולעלות אל הר הזיתים.
נצא ממרכז המידע הממוקם על דרך יריחו, סמוך למדרגות המובילות אל המונומנטים ואל נחל קדרון. נלך דרומה ונעלה במעלה הכהנים עד לתצפית סלצברג. השקדייה הראשונה, שנפגוש בסיורינו ממוקמת בדיוק מעל התצפית וגדלה במקום מאוד לא צפוי, בתוך השטח של בית העלמין, בחלקה המכונה אל-בוראק. העובדה מעניינת הזאת מאפיינת ביותר את המשמעות שיש להר הזיתים, צמיחה מתוך משבר ותקוה לעתיד טוב.
נמשיך לעלות במעלה ההר אל עבר מערת הנביאים. אך הפעם, המערה עצמה היא לא יעדינו, אלא עץ השקדייה שצומח בחצר של משפחת עות’מן. נכנס בשקט אל החצר, נתקרב אל פתח המערה ונביט מזרחה. מעלינו נראה את עץ השקד בפריחתו. גם כאן, השילוב בין המקום לשקדייה נותן משמעות מיוחדת. עץ השקד מאפיין מאוד את המבט שמעבר למציאות, המבט הנבואי. בתחילת הנבואה של ירמיהו, ה’ משבח את הנביא על כך שהוא ראה את מקל שקד – “היטבת לראות” (ירמיה א’ י’ – י”ד). השאלה שעולה לאחר הקריאה בפסוקים האלה למה ה’ משבח את הנביא על כך שראה את המקל? אחד התשובות היא שירמיהו ראה את המקל בלבד, ללא פרחים. הוא זכה להבין את הדבר בטרם הוא בא לעולם. זאת הנקודה שמאפיינת את הנבואה, המבט מעבר למציאות, שאותה הזכרנו.
נצא מהחצר, נפנה ימינה ונעלה במדרגות. בסוף המדרגות, מעט צפונה מאיתנו, נבחין בעץ שקדייה נוסף. הפעם נביט אל מקום הגזע, מהיכן צומח העץ. העץ צמח מתוך שרידים של הקיר שנבנה בתוך החלקה במקביל לבניית המלון “אינטרקונטיננטל” (היום “7 קשתות”) על מנת להרחיב את הכביש המוביל אל בית המלון. כמובן, שבניית הקיר בתוך בית הקברות פגעה בקברים וחלקם עדיין לא זכו לשיקום ראוי, כפי שניתן לראות.
צמיחה מתוך החורבן חושפת בפנינו משמעות נוספת של מראה מקל שקד בתוך הנבואה שהזכרנו בסמוך למערת הנביאים. בתחילת נבואתו, ה’ פונה אל ירמיהו במילים הבאות: “ראה הפקדתיך היום הזה על הגוים ועל הממלכות, לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס, לבנות ולנטוע”. את הפסוק הזה ניתן להקביל למראות שירמיהו רואה באותה הנבואה: סיר נפוח ומקל שקד. מקל שקד נקשר באופן אסוציאטיבי אל המילים: “לבנות ולנטוע”. זוהי גם המשמעות המיוחדת שיש לחודש שבט, שהתחדשה בדור אחרון של השיבה לארץ – לשקוד על הבניין והנטיעה.
שלושת הנקודות – התקוה, המבט מעבר למציאות והבניין – מייחדים את הר הזיתים. התקוה להתגשמות של חזון הנביאים, שדיברו טוב על ישראל; המבט מעבר למציאות הנפרשת מול עינינו – הקברים הרבים הם רק שלב ביניים בדרך אל היעד הסופי – תחיית המתים; והבניין והנטיעה בעיר ירושלים שפרושה מול עינינו, עד לבניין הגדול – “נכון יהיה הר בית ה’ בראש ההרים ונשא מגבעות”.
אנו מזמינים אתכם, קוראינו היקרים לסייר בהר הזיתים, לחוות את האירועים אלה ולהרגיש את החיבור המיוחד הזה של חודש שבט והר הזיתים, הר אשר מקדם לעיר.
By |2016-10-27T16:36:24+03:00יום רביעי,8 דצמבר , 2010|Categories: חדשות|Tags: |0 תגובות
avatar
Photo and Image Files
 
 
 
 
 
 
 
 
Other File Types
 
 
 
 
 
 
 
 
  הירשם  
הודע על

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט