יעקב שאול אלישר

בשבת כ”ח בתמוז תרס”ו נפטר הרב יעקב שאול אלישר . ביום ראשון כ”ט בתמוז הוכרז על ביטול מלאכה ו”לווית מלכים” נערכה ב”חלקת חסידים” הספרדית שבהר הזיתים.
על מצבתו של הרב הנכבד נחקק: “ויקח יעקב אבן וירימה מצבה ויאמר, יוסף ה’ ליסרה אותנו, עד הגל הזה ועדה המצבה , קומתכם כופו מפני שיבה, בספריו הגדול תושיתנו, שמחה לאיש,ומעשה איש, איש אמונים ודרך איש, ועולת איש, ישא איש, לבני בנימין, שאל איש, אף דברי איש, בקרב איש, לטובת הציבור גופו הקדיש, ידע להלוך עם כל איש ואיש, ש’ם רבנו יעקב אלישר, ראשון לציון הוא צדיק וישר, נולד כ”ג סיוון תקע”ז ויצאה נשמתו בטהרה בשבת קדש כ”ח תמוז תרס”ו, והובא למנוחות למחרתו תנצב’ה.
“המצבה מספרת לנו ברמיזות ובצנעה רבה על דמות רמת מעלה, שהגיעה לכהונה הגבוה ביותר בישוב היהודי תחת השלטון העות’מאני – על ה”חכם באשי”.
מנוסח המצבה ניכר, שכנראה, בני משפחתו וידידיו הקרובים רצו, בעיקר, שנזכור את היצירה התורנית העשירה, שהשאיר לנו לאחר מותו. עשרה ספרים חיבר (אפשר לספור על המצבה) ושמות כולם גזורים משמו אי”ש (אלישר יעקב שאול).
את הכינוי יש”א ברכה (תהילים כ”ד, ה’) העניק לו ר’ בנימין נבון, שאת שמו הנציח בספרו “בני בנימין“. בן יחיד להוריו היה היש”א ברכה, קורות חייו וחיי משפחתו הן השתקפות של האירועים הקשים שפקדו את הישוב היהודי בארץ.

[mymaps location=”31.776119, 35.240054″]

 

[NB location=”31.776119, 35.240054″]

 

הוא התייתם מאביו בגיל שבע, לאחר ארבע שנים נישאה אמו לר’ בנימין נבון, שהפך למורו ורבו.
בשנת תקצ”ב (1832 (השיאו הרב בנימין נבון ובמשך עשרים וארבע שנים פירנס אותו. מגיל צעיר החל הרב יש”א ברכה להתערות בחברת מנהיגי ירושלים וחכמיה, הוסמך לדיין ומורה הוראה בתרי”ג (1853 ,(שימש כאב בית דין בתרכ”ט (1869 (ואף זכה לקבל ביחד עם הרב סלנט את פני הקיסר וילהלם השני בבואו לארץ בתרנ”ח (1898).
כשנפטר בשנת תר”ם הראשון לציון ר’ אברהם אשכנזי, ויתר היש”א ברכה על המשרה לטובת הרב מאיר רפאל פניז’יל, שהיה מבוגר ממנו בשנים. כעבור שלש עשרה שנה כשהוא כבר בגיל 76 פעלו המשכילים הירושלמים לבחירתו בשנית ושלחו מכתב לרב בזו הלשון: “אין לנו כי אם אי’ש אחד שנוכל לתת המשרה על שכמו”.
בט”ו בשבט שנת תרנ”ג הוכתר “ברב עם הדרת מלך” לכהונת “ראשון לציון ו”חכם באשי”. במשרה זו שירת עד יום מותו. שבעה רבנים ראשיים בלבד נשאו את התואר “ראשון לציון” ו”חכם באשי”: הרב חיים גאגין, הרב יצחק קובו, הרב חיים ניסים אבולעפיה, הרב אברהם אשכנזי, הרב רפאל מאיר פאניז’יל, והאחרון שבהם הרב יעקב שאול אלישר.
כולם, מלבד הרב יצחק קובו, קבורים בבית הקברות הספרדי העתיק בחלקת “קהל חסידים” ובחלקת המג’ארים.

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
 
 
 
 
 
Other File Types
 
 
 
 
 
 
 
 
  הירשם  
הודע על

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט