כרטיס נפטר:חכם יהושע שרבאני

ר' יהושע בן יצחק שרבאני , נולד בעירק. נפטר בתאריך יא טבת תשל"ג

תהילים לפי שם

לליווי בטחוני ע"י מוקד האבטחה חייגו 02-6271598*יש להזמין יום מראש

מיקום מצבה

נווט לקבר
לוחות זמנים וקווים

ניתן להזמין סיור ליווי (לא ביטחוני) עד לקבר של איש מרכז המידע בעלות של 60 ש"ח לשעה או חלק ממנה. לפרטים חייגו 02-6275050

האתר בתהליכי בניה, לדיווח על שגיאות/להוספת מידע/להוספת תמונות - ניתן להגיב בתחתית הכרטיס

תמונת 360° הקרובה ביותר למיקום הקבר

על מצבתו נכתב:

"מ"ק הרה"ג הצדיק המקובל החסיד והעניו הזקן כמהור"ר ר' יהושע שרבאני זצ"ל בן ר' יצחק ועזיזה נלב"ע ביום שב"ק י"א טבת תשל"ג ת.נ.צ.ב.ה. המקובל רבי יהושע שרבאני זצ"ל: נולד ב- 1878 בבגדד (עירק). מזקני המקובלים. מחכמי
בבל. בצעירותו למד תורה בבית-מדרש בית-זילכא יחד עם חכמי ורבני בבל. ממקורבי ומבאי
ביתו של הרה"ג המקובל חכם רבי יוסף חיים זצ ל" . עלה לארץ ישראל - ב 1900 לאחר נישואיו
והתיישב בירושלים. שם למד בישיבת המקובלים "רחובות הנהר . "

נהג לעסוק בתורת הקבלה ולחיות חיים של קדושה, בפרישות וסיגופים ובתעניות כדי לזכך
את נפשו. עפ"י עדות הרה ג" בן ציון אבא שאול "זצ (ל שהיה בעל נכדתו) למד רבנו בישיבת
ת"ח שהיו לומדים ברציפות ממוצאי שבת עד ערב שבת שאחריו, ורק אז היו חוזרים לבתיהם
לכבוד השבת . לאחר מספר שנים ייסד יחד עם הרה ג" יעקב חיים סופ "זר '(ל כף החיים ) '
והרה ג" יחזקאל עזרא הלוי "צז ל את ישיבת "שושנים לדוד ". כיהן כרב בשכונת בקעה בירושלים .

בימי השובבי"ם היה מתענה תענית הפסקה (דהיינו ממוצאי שבת עד ליום שישי לאחר מכן).
ידוע בקרב גדולי ירושלים בכח תפילותיו וברכותיו. נהג להתפלל על הפרט ועל הכלל ועזר
לאנשים רבים . נפטר בשבת קודש א"י טבת 1972 .חי כ-94 שנים. ציונו בהר-הזיתים בירושלים
(סמוך לציונו של ר' יעקב חיים סופר) .

אביו: ' ר יצחק. אמו: מרת עזיזה . בניו: ' ר דוד ' ר, יוסף ' ר, שאול ור' שלמה .
רבותיו: ' ר יוסף חיים ' ר, שמעון אגסי ' ר . חיים שאול דוויק הכהן. חברותא: ' ר סלמאן אליהו .
חיבוריו: • חיבר על מסכת ביצה- אולם החיבור אבד בבגדד .

מסופר כי אחר פטירת המקובל ר' אברהם עדס, שתפילותיו עשו פירות תמיד ולא הושבו ריקם, היה
הגאון ר' עזרא עטיה דואג בלבו, למי יפנו מעכשיו, מי יוכל לעתיר בעדם, וגילו לו בחלום: "לכו אל ר'
יהושע שרבאני אשר נפתחו שערי שמים לתפילותיו ".

בספר "אורח צדיקים" מובא כי בתקופת שלטון התורכי בארץ, גזר מושל העיר לפנות חלקים משכונת
"בית ישראל" מתושביה כדי להפוך את האזור לשטח צבאי. תושבי המקום, וביניהם הרבה תלמידי
חכמים וצדיקים ראו בדבר גזרה קשה בכך שיאלצו לגלות לשכונות מרוחקות ולהתנתק מאוירת חיי תורה
וקדושה ששררה בשכונת בית-ישראל .

בצר להם פנו לר' יהושע בבקשה שיבטל את הגזרה על ידי שיעטיר בתפילותיו כלפי שמיא. רבי יהושע
נאות לכך וביקש להודיע שביום פלוני יתאספו הקהל בביה"כ לביטול הגזרה. כשהתאסף הציבור בבית-
הכנסת, ניגש הצדיק לפני התיבה והחל לומר עימם את תפילת "והוא רחום" מתוך התחנון הנאמר בימי
שני וחמישי. זמן קצר לאחר שסיימו תפילה זו, ירד הרב מהתיבה ופנה ללכת לדרכו. נדהמו הקהל,
שהרי חשבו כי מצפה להם יום ארוך של תיקונים ותפילות. אל מול פני הקהל פנה אליהם הרב ואמר:
"אל תדאגו. הגזרה כבר בוטלה!". לא חלפו ימים אחדים, והנה נודע כי אותו מושל רשע שגזר את
הגזרה התנגש חזיתית בקיר ונמחץ למוות ברכבו החדש, בזמן שלמד לנהוג. בכך בטלה הגזרה
וירד העניין מעל הפרק .

בתקופת מלחמת ששת הימים, חכם יהושע היה גר בשכונת בקעה, ובנו היה גר בשכונת זיכרון משה,
וכל אחד דאג לשלומו של השני. בנו שידע שאביו ודאי דואג לשלומו, משום כך למחרת ההפגזות מיד
נסע לבקעה לבקרו, כשבנו נכנס לפתח הבית אמר לו אביו: "גילו לי בחלום שאתה תבוא אליי היום,
ברוך הבא! ".

הרה"ג עובדיה יוסף שליט"א סיפר שפעם אחת בא לכותל המערבי ביום ש ייש בזמן השובבי"ם להתפלל,
ומצא שם את ר' יהושע, וכשראה ' ר יהושע את הרב, בענוותנותו ניגש אל הרב וביקש שיברך אותו. אמר
לו הרב עובדיה: "כבודו יברך אותי, שאתה נמצא שבוע ימים בצום ובסיגופים". שכן כך הייתה דרכו
של הרב בזמן שובבי .ם"

באחת הפעמים, כשהיה בבית-הכנסת "אור החיים" בעיר העתיקה, התבודד עם בוראו והתפלל שיעזור




















































לו לתת אוכל לעולליו, מפאת שמצבו היה דחוק ביותר. בהיותו סגור בחצר בית-הכנסת, נשען על מצחו, והנה רואה הוא אדם שלא
מכירו, פותח את דלת החצר, נכנס ושם לו כסף בידו ויוצא ונעלם, האם היה זה אליהו הנביא? .

סיפר רבנו אליהו פנחסי על סיפר ששמע ממו"ר אביו, הרה"ג שמואל פנחסי ששמע מפי הרב שרבאני זצ ל" : באחד הימים נפוצה שמועה
בין האברכים שהגאון החכם ר' יוסף חיים זצ"ל בכל מוצאי שבת זוכה לגילוי אליהו הנביא ולומד עמו, ולכן היה מסתגר בחדרו בעליה לבלי
יוצא ובא, והיה כותב שם את חידושיו. החליטו האברכים לברר אם יש אמת ב שמועה, וסיכמו ביניהם לשלוח את ר' יהושע שהיה נער
והיה מבאי ביתו של הגאון (שזכה להיכנס לגאון בכל עת שיחפוץ, ללא צורך לבקש רשות תחילה) מצויד בקושיא חזקה, ויזרזוהו לילך אצלו
במוצאי שבת ולהיכנס אצלו ישר בלא הודעה מוקדמת כדי שיזכה להציץ ולראות פני אליהו הנביא . הלך ר' יהושע וכשהגיע אל העלייה
טיפס במהירות, בעודו במדרגות, יצא ר' יוסף חיים מתוך חדרו ואומר: "באשר לקושיה הזו והזו התירוץ הוא כזה וכזה". וישלחהו ולא
אפשר בידו לראות את המתרחש בחדרו "

חכם יהושע שרבאני
1.5 2 votes
דרג את המידע
הירשם
הודע על
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments

שתף

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט