כרטיס נפטר: שרה (סידי) ורונסקי

שרה בת/בן משה ורונסקי המכונה סידי. ובשמו/ה המקורי נויפלד. , נולד/ה ב ברלין, גרמניה. נפטר/ה בתאריך כה כסלו תש"ח בגיל 64.

תמונות מצבה

שם נפטר: שרה
שם משפחה: ורונסקי
כינוי נפטר: סידי.
שם האב: משה
שם האם:
שם משפחה קודם: נויפלד.
תאריך פטירה: כה כסלו תש"ח
תאריך פטירה לועזי: 08/12/1947
גיל פטירה: בגיל 64.
מקום קבורה מקורי:
מקום לידה: ברלין, גרמניה.
שנת עליה: 1933
מין: לא ידוע
עיסוק: עובדת סוציאלית וממייסדות שירותי הרווחה בישראל
תארים:
קבוצת השתייכות: הוועד הלאומי,
כהן/לוי/ישראל:
תנועת נוער:
אישים ידועים:
הערות:

סידי ורונסקי הייתה מהעובדות הסוציאליות הראשונות אשר היגרו ליישוב העברי ומיסדו את המקצוע בארץ ישראל. כבר בגרמניה הייתה דמות מפתח בשירותי הרווחה הכלליים והיהודיים: בין 1908 ל-1933 ניהלה את הארכיון המרכזי לענייני רווחה (Archiv für Wohlfahrtspflege), אשר איתר מוסדות סיוע בגרמניה ומחוצה לה ותיאם ביניהם. היא הייתה חברת וועד באיגוד הגרמני לשירותי רווחה ציבוריים ופרטיים (Deutscher Verein für öffentliche und private Fürsorge) וכן בלשכת הרווחה המרכזית ליהודים בגרמניה (Zentralwohlfahrtsstelle der Juden in Deutschland -ZWST). בנוסף, ערכה את כתב העת המרכזי לרווחה בגרמניה (Deutsche Zeitschrift für Wohlfahrtspflege) וכתב העת היהודי המקביל (Jüdische Wohlfahrtspflege und Sozialpolitik). המוניטין שלה הלך לפניה, והיא השתתפה בכנסים בינלאומיים, התמנתה להיות סגנית בית הספר של אליס סלומון בברלין וחברת סגל באקדמיית הנשים הגרמנית לפדגוגיה ועבודה סוציאלית (Deutsche Akademie für soziale und pädagogische Frauenarbeit).
מעבר לכך, ורונסקי הייתה יושבת ראש התאחדות נשים ציוניות בגרמניה (Bund Zionistischer Frauen Deutschland), מעורבת בתנועת פועלי ציון הסוציאל- דמוקרטית, וכן פעילה למען הפליטים היהודים ממזרח אירופה באמצעות מרכזים קהילתיים (Volksheim) ומפעלי עזרה לילדים (Jüdische Kinderhilfe). אחדים ממפעלים אלו עברו בהמשך לארץ ישראל, כגון בית הילדים ‘אהבה’ וכפר הנוער בן-שמן. מעורבותה ביישוב העברי החלה כבר בשנת 1932 בהרצאה שנשאה בירושלים על רווחה והתגברה לאחר עליית השלטון הנאצי בשנת 1933, כאשר פוטרה מתפקידי המפתח אליהם הגיעה. היא היגרה לירושלים בעידודה של הנרייטה סאלד, שם ייסדה את הספרייה המרכזית ובית הספר הראשון לעבודה סוציאלית, אליו תרמה וגייסה מעל חמישים וחמש אלף ספרים. בנוסף, ורונסקי סייעה לייסד את המחלקה לעבודה סוציאלית של הוועד הלאומי, תוך חיבור תכנית מפורטת לשירות סוציאלי ממלכתי לקראת וועדת פיל אשר בחנה את יחסי היהודים והערבים בארץ ישראל, הייתה מיוזמות ‘ארגון העובדות הסוציאליות’ וירחון ‘טיפול בעם’ וכן כיהנה כיושבת ראש המרכז לסידור חוץ ביתי, תוך העדפה אידיאולוגית להשמת ילדים במשפחות על פני מוסדות. ברמה הציבורית פעלה לקדם חקיקה סוציאלית למען זקנים, אימהות, נוער וילדים, ונלחמה להעלאת דימויו הרעוע של המקצוע ביישוב באמירתה הידועה כי ‘הציבור מפקיד בידי השירות הסוציאלי והעובד הסוציאלי את הנכס הכי חשוב שלו, את "האדם" (ורונסקי בתוך איצקוביץ, מרים, 1969. ‘לזכרה של סידי ורונסקי’, סעד, יג, 1, עמ’ 21-20). אחרי מלחמת העולם השנייה קידמה ביתר שאת את הפן האוניברסלי והטרנס לאומי של המקצוע, תוך עריכת ביקורים וכנסים עם מדינות כגון אנגליה, בלגיה ומצרים. גישה זו באה לידי ביטוי גם בתוך גבולות ארץ ישראל, כאשר לקחה חלק פעיל במחלקה הבין דתית לרווחת ילדים ונוער (Interdepartmental and interreligious Jerusalem council for the welfare of children and young persons ) שפעלה בחסות ממשלת המנדט בין 1939-1948 ואיחדה עובדות סוציאליות, פדגוגים ומשפטנים מוסלמים, יהודיים ונוצרים.
לסיכום, ניתן לראות כי בתקופת חייה הראשונה השכילה סידי ורונסקי לקיים זהות דואלית שרבים מיהודי גרמניה כמהו אליה: הן אזרחית גרמנייה אשר תורמת רבות למדינתה והן יהודייה אשר מחויבת לקהילתה וכן לרעיון הציוני. זהות דואלית זו, יחד עם היותה אישה פורצת דרך שהשפיעה ברמה הציבורית, ניתבו למעשה את עשייתה בפרק השני של חייה. בארץ ישראל, ביקשה לכונן את העבודה הסוציאלית על בסיס המסורת הגרמנית שספגה לתוכה. לראייה לכך הספרייה ובית הספר שייסדה אשר הכילו כתבים גרמנים רבים והושפעו מהסילבוס בבית הספר של אליס סלומון. נחישותה, ניסיונה העשיר, ואמונתה במקצוע אותו ביקשה לקדם וברעיון הציוני דחפו אותה לעשייה אינטנסיבית, לתרגום רב כתביה ולשימוש בשפה העברית. היא האמינה בכל ליבה כי העבודה הסוציאלית, שייחלה שתקרא – ‘טיפול בעם’, היא מרכיב מהותי בבניין הבית הלאומי, כפי שניכר בחיבוריה הרבים על יהדות, עבודה סוציאלית וציונות כגון הרעיון הסוציאלי בכתבי הרצל, דרכי הריפוי הסוציאלי בארץ ישראל וטיפול סוציאלי יהודי (נמצאים בארכיון הציוני המרכזי).
סידי ורונסקי מתוארת כאישה שהתגברה על אדישות המוסדות וייסדה ‘יש מאין’ תוך הקדשת אמצעיה הפרטיים ומלוא זמנה להכשרת הדור הראשון של העובדות הסוציאליות. היא האמינה בכל ליבה כי ‘העזרה כוללת כל מה שפועל על החומר העדין והרגיש ביותר של החברה – האדם גופו. כל עזרה – תהא זו נוצרת על ידי החוקים או החלטות חופשיות, על ידי מתנות או עבודה, על ידי הציבור או הפרט, מתוך כוח אהבת הזולת ומתוך צדק חברתי – כל עזרה מכרעת היא בחיי היחיד והחברה’ (ציטוט של ורונסקי בתוך חיות, צביה, 1957. ‘לזכר סידי ורונסקי’, סעד, 6, עמ’ 163-161)


חברה קדישה: קהלת ירושלים
גוש: קהילת ירושלים
תת חלקה: טו_ג
שורה: 2
מספר: 44
סוג קבר: בודד
קברים מקושרים:
סטטוס קבר: מאוכלס
סטטוס מצבה: תקין
גודל: רגיל
צבע קבר: בהיר
מצב מצבה: מוזנח
מצב כיתוב מצבה: קריא
מלל מצבה: פ"נ שרה ורונסקי בת משה ז"ל לבית נויפלד ממניחי.היסוד של העבודה הסוציאלית בארץ ישראל נולדה בברלין א' תמוז תרמ"ג נפטרה בירושלים כ"ה כסלו תש"ח תנצבה
מלל נלווה:
על הנפטר:
תהילים לפי שם

לליווי בטחוני ע"י מוקד האבטחה חייגו 02-6271598*יש להזמין יום מראש

מיקום מצבה

נווט לקבר
לוחות זמנים וקווים

ניתן להזמין ליווי והדרכה של איש מרכז המידע עד לקבר בעלות של 60 ש"ח לשעה (או חלק ממנה) לפרטים חייגו 02-6275050

האתר בתהליכי בניה, לדיווח על שגיאות/להוספת מידע/להוספת תמונות - ניתן להגיב בתחתית הכרטיס

תמונת 360° הקרובה ביותר למיקום הקבר

על מצבתו/ה נכתב:

"פ"נ שרה ורונסקי בת משה ז"ל לבית נויפלד ממניחי.היסוד של העבודה הסוציאלית בארץ ישראל נולדה בברלין א' תמוז תרמ"ג נפטרה בירושלים כ"ה כסלו תש"ח תנצבה "

הוסף מידע על הנפטר

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
 
 
 
 
 
Other File Types
 
 
 
 
 
 
 
 
  הירשם  
הודע על

ידועים בגוש קהילת ירושלים

קברי צדיקים נפטרו בחודש כסלו