כרטיס נפטר:האדמו”ר מנדבורנה רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים

יעקב ישכר בער רוזנבוים המכונה באר יעקב. , נולד בלא ידוע. נפטר בתאריך ז אדר תשעב בגיל 82.

תמונות מצבה

שם נפטר: יעקב ישכר בער
שם משפחה: רוזנבוים
כינוי נפטר: באר יעקב.
שם האב:
שם האם:
שם משפחה קודם:
תאריך פטירה: ז אדר תשעב
תאריך פטירה לועזי: 1 במרץ 2012
גיל פטירה: בגיל 82.
מקום קבורה מקורי:
מקום לידה: לא ידוע.
שנת עליה:
מין: זכר
עיסוק: אדמו"ר
תארים: רב
קבוצת השתייכות: ללא,
כהן/לוי/ישראל: לא ידוע
תנועת נוער: אין
אישים ידועים: כן
הערות:
חברה קדישה: חסידים
גוש: ווהלין ישן
תת חלקה: א
שורה:
מספר:
סוג קבר: בודד
קברים מקושרים:
סטטוס קבר: מאוכלס
סטטוס מצבה: תקין
גודל: גבוה
צבע קבר: בהיר
מצב מצבה: תקין
מצב כיתוב מצבה: קריא
מלל מצבה: מה טובו אהליך יעקב כי יש שכר לפעולתך מן האבר ההיא ישקו העדרים מקום שכינת האי קדוש עליון הפורסם עטרת תפארת ישראח צדיק יסוד עולם, פאר הדור והדרו רדם אביהם ואוהבם של ישראל רעיא מהימנא עמוד התורה והיראה תל תלפיות לאלפים ורבבות עמוד צלותהון דישראל רבים השיב מעוון פועל ישועות בקרב הארץ מגירה הטהורה, נקדש בצדקה חכימא דיהודאי, כתר המידות שלשלשת הקדושה מדורי דורות כ"ק מרן אדונינו מורינו ורבינו הקדוש והטהור מוה"ר יעקב ישכר בער זצוקללה"ה מנדבורנה בן כ"ק מרן... רבינו חיים חרדכי זצוקללה"ה נתבקש בישיבה של מעלה ביומא דהילולא של משה רבינו... יום חמישי... קודש קדשים הוא לה' ז' אדר תשע"ב בחודש אדר.... ת.נ.צ.ב.ה.
מלל נלווה:
על הנפטר:
תהילים לפי שם

לליווי בטחוני ע"י מוקד האבטחה חייגו 02-6271598*יש להזמין יום מראש

מיקום מצבה

נווט לקבר
לוחות זמנים וקווים

ניתן להזמין סיור ליווי (לא ביטחוני) עד לקבר של איש מרכז המידע בעלות של 60 ש"ח לשעה או חלק ממנה. לפרטים חייגו 02-6275050

האתר בתהליכי בניה, לדיווח על שגיאות/להוספת מידע/להוספת תמונות - ניתן להגיב בתחתית הכרטיס

תמונת 360° הקרובה ביותר למיקום הקבר

על מצבתו נכתב:

"מה טובו אהליך יעקב כי יש שכר לפעולתך מן האבר ההיא ישקו העדרים מקום שכינת האי קדוש עליון הפורסם עטרת תפארת ישראח צדיק יסוד עולם, פאר הדור והדרו רדם אביהם ואוהבם של ישראל רעיא מהימנא עמוד התורה והיראה תל תלפיות לאלפים ורבבות עמוד צלותהון דישראל רבים השיב מעוון פועל ישועות בקרב הארץ מגירה הטהורה, נקדש בצדקה חכימא דיהודאי, כתר המידות שלשלשת הקדושה מדורי דורות כ"ק מרן אדונינו מורינו ורבינו הקדוש והטהור מוה"ר יעקב ישכר בער זצוקללה"ה מנדבורנה בן כ"ק מרן... רבינו חיים חרדכי זצוקללה"ה נתבקש בישיבה של מעלה ביומא דהילולא של משה רבינו... יום חמישי... קודש קדשים הוא לה' ז' אדר תשע"ב בחודש אדר.... ת.נ.צ.ב.ה. "

0 0 vote
דרג את המידע
הירשם
הודע על
guest
6 תגובות
הפופלרים
החדש ביותר הישן ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
Anonymous

מן הבאר ולא מן האבר…

ישראל ויסוצקי

תודה

יהודי פשוט

נולד בשנת ה’תרצ”ט בסירט לרבי חיים מרדכי רוזנבוים ולסימה רייזל בתו של רבי אליעזר זאב מקרטשניף (שהיה גם דודו של אביו). נקרא ישכר בער על שם סבו של סבו, רבי ישכר בער מנדבורנה. את השם יעקב נתן לו אביו בטעות, בחשבו שאביו רבי איתמר הורה לו כך. לאחר מעשה אמר לו רבי איתמר שבדיעבד זה טוב, כי הם נכדי רבי יעקב מקורביל מבעלי התוספות.

בשואה הוגלתה משפחתו מעיר לעיר בתנאים קשים. פעם כשיצא עם אחיו יצחק אייזיק ואחותו לחפש אוכל תפסום הנאצים ושלחום למחנה דז’ורין שבטרנסניסטריה שם שהו מספר ימים עד ששוחררו. בהיותו במחנה נזהר לא לאכול מאכלות אסורים. בזמן המלחמה שמר אף על מנהגי חסידות וביום הבר מצווה שלו טבל בנהר קפוא. כמו כן סייע ליהודי האזור בחימום והארת הבתים. אחרי המלחמה עזר ליהודים להבריח את הגבול (שהיה אז בשליטת הקומוניסטים).

בשנת תש”ו החליט לעלות לארץ ישראל והצטרף לאוניית מעפילים. בספינה בנה לעצמו חדרון מקרטונים ולא יצא ממנו כל זמן הנסיעה כדי לא להכשל במראות אסורות. במהלך ההפלגה היה יורד מדי יום לטבול בים אף כשחלה[3]. בהגיעו לארץ ישראל נסע לירושלים ונכנס ללמוד בישיבתו של רבי יוסף צבי דושינסקי. בהיותו בישיבה היה מתמיד בלימודו וישן שעות בודדות ביממה. אביו שלח לו מכתבים ובהם הורה לו להפסיק להסתגף.

בשנת תש”ט עלה אביו לישראל ולאחר מספר חודשים התיישב ביפו. רבי יעקב עבר לגור עמו והקים עמו את ישיבת “מאמר מרדכי” ביפו. נישא לבתו של הרב משה הערש תלמידו של רבי מנחם ברודי רבה של קאלוב. רבי אהרן רוקח מבעלז ורבי ישראל אלתר מגור שלחו לו שיתפלל עליהם ביום חופתו. בשנת תש”כ, כשאביו עבר לגור בבני ברק, עבר גם הוא לעיר.

לאחר פטירת אביו בשנת תשל”ח מילא את מקומו והרחיב את החסידות ואף ליטאים הצטרפו לחסידות. בזמנו נבנתה קריית נדבורנה ובית הכנסת הגדול של נדבורנה בפאתי שיכון ויז’ניץ בבני ברק (“היכלי רוזנטל”).

נהג לעשות תענית דיבור בימי שני וחמישי וכן מראש חודש אלול עד אחרי יום כיפור. עסק גם בקירוב רחוקים. היה מפורסם כפיקח ורבים באו להתייעץ איתו. הקפיד להתפלל יחד עם בחורי הישיבה בשעה 7:30 על אף שקבלת הקהל אצלו הייתה מסתיימת בשעות הלילה המאוחרות. תפילותיו ושולחנותיו היו נערכים בהתלהבות כדרך חסידות נדבורנה, והיו מלווים גם בתנועות חיצוניות. היה מחברי נשיאות קופת העיר. על חסידיו נמנו אישים מפורסמים כגון: הרב נתן נטע לנדמן רבה של חולון לשעבר, הרב צבי גלבשטיין רב קהילת בית וגן באלעד, הסופר החסידי מרדכי גרליץ, הרב יוסף מוגרבי רב קריית שרת וראש ישיבת תפארת בנים בחולון, הרב משה ברוך פכטר רבה של מטולה, הרב חיים דוד קובלסקי ראש מאורות הדף היומי, הרב נחום רוגוזניצקי ראש ישיבת מאורות התורה בטלז סטון.

נפטר ב-ז’ באדר תשע”ב, והלווייתו יצאה מבני ברק לירושלים, שם נקבר בחלקה שהוסיף לאוהל אדמו”רי נדבורנה בהר הזיתים. בלוויה הוכתר לממלא מקומו בנו הבכור רבי אליעזר זאב, שכיהן בחייו כרב הקריה בבני ברק.

השאיר צוואה מפורטת על הנהגת החסידות לאחר פטירתו ועל סדרי לווייתו. בצוואה הורה שבנו הגדול ימלא את מקומו,

בהתאספות ללימוד משניות בסיום השבעה הוכתרו עוד שלושה מבניו לכהן כאדמו”רים במקום רבנותם. בהתאספות התקבלו החלטות האמורות לשמר את השלום בין החסידים

דברי תורתו יוצאים בספרים בשם “באר יעקב” (נכון ל-ה’תשע”ח, 5 חלקים). בנוסף יצאו לאור אסופות מכתביו וספרי תולדותיו וסיפורי צדיקים ממנו.

משפחתו

אחיותיו היו נשואות לקרוביהן, רבי דוד משה מקרטשניף, רבי צבי הירש מקרטשניף סיגט ורבי אליעזר זאב מראחוב.

בניו הם:

רבי אליעזר זאב, חתן הרב אהרן צבי וויצנר אב”ד פשמישל. כיהן כרב הקריה בבני ברק ולאחר פטירת אביו, ממלא מקומו באדמו”רות ונחשב כיום למנהיג המרכזי ביותר מבין כל חצרות נדבורנה לענפיהם ברחבי העולם.
רבי מאיר יצחק אייזיק, חתן הרב זאב טברסקי (בן רבי יוחנן מרחמסטריווקא). כיהן כרב הקהילה בירושלים ולאחר פטירת אביו אדמו”ר בירושלים.
רבי אשר ישעיה, חתן רבי יהושע רוזנברגר, כיהן כרב הקהילה בביתר ולאחר פטירת אביו אדמו”ר בביתר.
רבי יוסף נפתלי, חתן רבי יעקב שמשון טירנואר מחוסט וויליאמסבורג בן רבי יהודה טירנואר רב בית הכנסת שומרי שבת בבורו פארק. כיהן כרב הקהילה בארצות הברית, לאחר מכן באלעד ולאחר פטירת אביו כאדמו”ר באלעד.
רבי ישראל, חתן הרב חיים אליעזר הורנצ’יק, משגיח בישיבת נדבורנה.
רבי אהרן דוד, חתן רבי צבי אלעזר ספרין מקומרנה בני ברק.
רבי שמואל שמעלקא, חתן רבי מנחם דוד משאץ-ויז’ניץ. ראש בית המדרש להוראה “דבר חיים” נדבורנה.
חתניו:

הרב שלום אהרן אשכנזי ראש ישיבת נדבורנה (בנו של הרב אלימלך אב”ד מלבורן)
הרב זלמן שפירא (בן האדמו”ר מנארול).
הרב אשר אנשיל כ”ץ (בן הרב שלמה זלמן רב חסידי תולדות אהרן בוויליאמסבורג), ראש מערכת הכשרות החדשה חרדים.
הרב נפתלי שנייבאלג (בן הרב אליעזר ליבר שנייבאלג רבה של עדז’ווד שבלונדון).

יוסי

האדמו”ר נולד בכ”ג ניסן תר”צ

שתף

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט