על חורבן בית העלמין בהר הזיתים בתקופת השלטון הירדני* – חלק א

מאת: שרה ברנע

מבוא

בימי השלטון הירדני במזרח ירושלים עבר בית הקברות היהודי העתיק בהר הזיתים  חורבן קשה. רצף קבורה יהודית של כשבע מאות וחמישים שנה נקטע לפרק זמן של תשע-עשרה שנים. יתרה מזאת, השלטון הירדני הותיר חורבן והרס שחלקם הגדול בלתי-הפיך. בית העלמין בהר הזיתים היה בית הקברות היחיד של ירושלים, והוא שימש גם כמקום קבורה ליהודים רבים מחו”ל, שביקשו למצוא בו את מנוחתם האחרונה. בית הקברות היה מוקף מכל עבריו בכפרים ערביים. במלחמת העצמאות הוטל מצור על ירושלים, והר הזיתים היה נתון במצור בתוך מצור. לוויות הנפטרים וההרוגים יצאו רק בימי שני וחמישי בבוקר, ללא בני משפחה ובליווי של אבטחה בריטית. ב-25 בפברואר 1948 נפסקה הקבורה בהר הזיתים. רק שלושה מבין חמישים וארבעה החללים שנהרגו בפיצוץ ברחוב בן יהודה, שלושה ימים קודם לכן, נקברו בהר, מכיוון שלא הייתה אפשרות לקבור בו את כל החללים. שאר החללים היו הראשונים שנטמנו בחלקה החדשה שרכשה קהילת ירושלים בשכונת סנהדריה ונקברו שם “על תנאי”. מכאן ואילך בית העלמין העתיק ננטש. ב-18 במאי נכנסו חיילי הלגיון הירדני לירושלים והציבו את סוללות התותחים שלהם בפסגת ההר, שממנו שלטו על העיר.

בהסכם שביתת הנשק שנחתם עם ממלכת ירדן ההאשמית ב-3 באפריל 1949 צוין, כי תוקם ועדה מיוחדת שתנסח הסדרים לגבי כמה סעיפים שעליהם כבר הושגה הסכמה, ובהם “גישה חופשית אל המקומות הקדושים ואל מוסדות התרבות והשימוש בבית-הקברות שעל הר הזיתים ועדה זו התכנסה פעמים אחדות, אך לא הגיעה לכלל הסכם בשום נושא חשוב. בשנים שבהן שלטו הירדנים בהר הזיתים לא רק שהם לא אפשרו גישת יהודים להר, אלא אף חיללו והחריבו באופן שיטתי את בית העלמין היהודי. עם שחרור ההר במלחמת ששת
הימים התגלה ההרס מקרוב, ורק אז התבהרו ממדי האסון.

במאמר זה אתאר את ההיקף הגדול של החילול שנעשה בהר הזיתים בתשע-עשרה שנות השלטון הירדני, וכמו כן אעמוד על היחס להר ולחילולו בעיתונות הישראלית באותן שנים. בחלקו הראשון של המאמר, המתבסס על “סקר הוועדה לבדיקת חילול בתי העלמין בהר הזיתים ובחברון” שפורסם בתשרי תשכ”ח, אנסה להמחיש את ממדי החורבן, כפי שתיארו אותו חברי הוועדה מיד לאחר שחרור ההר. חוברת הסקר, שכונתה בעיתונות “ספר לבן על מעשים ‘שחורים'” )מעריב, 67.11.2 ,)מתארת את החורבן שהתחולל בבית העלמין בהר הזיתים. בחלקו השני והעיקרי של המאמר אבחן את התייחסותה של העיתונות הישראלית להרס בית העלמין בהר הזיתים בתשע-עשרה שנות השלטון הירדני בהר. בחלק זה אציג דיווחים משטח בית הקברות המחולל ואביא דעות שונות של עיתונאים ושל אנשי ציבור המשתקפות בעיתונות הכתובה, אראה כי חילולו של בית העלמין וחורבנו העסיקו חלקים מסוימים בלבד מהציבור הישראלי ואנסה לעמוד על הסיבות לכך.

לחלק ב סקר הוועדה לבדיקת חילול בתי העלמין בהר הזיתים ובחברון >>

 

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
 
 
 
 
 
Other File Types
 
 
 
 
 
 
 
 
  הירשם  
הודע על