שבר קרב אל שבר חלק ג’ – ההתייחסות לחילול בית העלמין בעיתונות

ההתייחסות לחילול בית העלמין בעיתונות מאת: שרה ברנע מסקירת העיתונים של אותה תקופה: “דבר”, “על המשמר”, “הצפה”, “חרות”, “מעריב”, “ידיעות אחרונות” ו”הארץ” (עיתון “הארץ” נסקר רק בשנים 1948 ,1954 ,1962), עולה שנושא חילול בית העלמין בהר הזיתים לא זכה לסיקור עיתונאי רחב. עם זאת, אנו עדים לשלושה פרקי זמן שבהם הנושא עלה לכותרות בעיתונות היומית: בשנים 1948-1951 , 1954-1955 ו-1961-1963 .בחינת הכתבות שפורסמו בשלוש תקופות אלו מאפשרת הצצה אל הנעשה בשטח בית הקברות המחולל, התרשמות מדעות שונות של עיתונאים ואישי ציבור ישראלים ביחס לנושא וכן עשויה ללמד באלו דרכים פעלו אישים ומוסדות ציבור בתגובה לחילול המקום. 1948-1951 כתבות שפורסמו בעיתונות הכתובה בין השנים 1948-1951 מעידות על כך שכבר בשנת 1948 חולל בית הקברות וכי הדבר היה ידוע לגורמים ישראלים. ביוני 1948 ,במהלך ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות, נכתב בעיתון “הצפה”: מר ישראל ברדקי, ראש החברה קדישא, הודיע שוב לקהילת ירושלים על תועבות הערבים הממשיכים גם בימי ההפוגה ומחללים קדושת בית הקברות העתיק שעל הר הזיתים ומשתמשים במצבות הקברים להקמת מחסומים ואין מוחה בידם (הצפה, 48.6.29). בשנת 1950 פרסם פרופ’ יוסף יואל ריבלין בעיתון “הד המזרח” מאמר ששמו “בעיית הר הזיתים” (הד המזרח, 1950.4.28). ריבלין, אביו של נשיא המדינה ראובן ריבלין, היה מזרחן, פובליציסט ופעיל בתנועת החרות. במאמרו הוא תיאר בהרחבה את בעיית הר הזיתים וניתח אותה. המאמר עוסק בשתיקה ובאי-העשייה של הגופים השונים בממשלה סביב נושא הריסתו של בית העלמין וביחס המפלה בין הר הזיתים לאתרים אחרים: “למה … המשך לקרוא שבר קרב אל שבר חלק ג’ – ההתייחסות לחילול בית העלמין בעיתונות