אם ראשונים כמלאכים –  המקובל הצדיק הרב מסעוד הכהן אלחדאד זצ”ל

מאת: עלון פניני עין חמד

המקובל הצדיק הרב מסעוד הכהן אלחדאד זצ”ל- נולד במרוקו בשנת ה’תק”פ (1821). עם שחר נעוריו שם פעמיו ועלה עם הוריו לארץ הקודש. לאחר שמילא כרסו ש”ס ופוסקים, אגדה ובמדרש התמסר בשנת ה’תרכ”ז (1867) ללמוד את תורת הקבלה שבה עסק כ- 60 שנים. בעומדו בראש קהילת החסידים בית -א- ל הוצרך לצאת לשליחות מצווה עבור הישיבה הקדושה למדינות שמעבר לים, לצפון אפריקה ולאירופה. בשנת ה’תרס”ב (1902) הגיע לג’רבה שבתוניס. בהיותו שד”ר בפורטוגל נפגש עם הגאון ר’ ישועה הלוי, מח”ס ‘לי לישועה’ ושניהם עסקו יחד בתורת הנגלה והנסתר.

בשנת ה’תרס”ג (1903 (התמנה כראש קהילת חסידים בית – א- ל ועמד בראש הישיבה עד ליומו האחרון. ברוב התקופה עבר לפני התיבה והתפלל על פי כוונת האריז”ל בסידור הרש”ש. לאחר פטירת ר’ ששון בכר משה פריסייאדו בשנת ה’תרס”ג ניהל בשיתוף ר’ נחמן וידאל אנג’ל את ישיבת בית – א- ל ושימש לראש המקובלים חסידים בית-אל. מלומד בניסים. רבים פנו אליו ונושעו. גאון בנגלה ובנסתר.

בתקופת שלטון הירדני במזרח ירושלים ובהר- הזיתים בין השנים תש”ח-תשכ”ז חולל הר הזיתים ומצבות חוללו ונופצו כמעט עד חורבן ועם שחרור ירושלים הוחל תהליך שיקום הקברים אולם היה חוסר במידע ברישומי הקברים עד אשר לפני מספר שנים נמצאו פנקסי רישום הקבורה של משפ’ פרנס (ששימשו כקברנים) ובוצע תהליך מיפוי החלקות ובכך נחשפו קברים רבים בשנים האחרונות. בשנה האחרונה לקראת 90 שנה לפטירת רבינו, נמצא ציונו הק’ והונח עליו מצבה. נפטר בערב שבת-קודש כ”ד סיוון ה’תרפ”ז (1927 .(חי כ-107 שנים. ציונו בחלקת החסידים שבהר- הזיתים בירושלים .

אביו: ר’ דוד. אמו: מרת חנה (בת המקובל ר’ שלמה נחמיאס). מרבותיו: ר’ ששון בכר משה יפר סייאדו (בעל ‘שמן ששון’) . חברותא: הגאון ר’ ישועה הלוי (מח”ס ‘לי לישועה’). נשותיו: מרת רבקה מסעודה (בזיווג ראשון), מרת קלארה (לבית ישי ב – זיווג שני). בנותיו (זיווג ראשון): מרת לאה חמו תמר שמחה (נישאה לר’ יצחק צייאג), מרת רחל (נישאה לר’ דוד הכהן אלחסיד). בנו (זיווג שני): ר’ יוסף (נולדו לו שני בנים – ר’ אשר מסעוד ור’ אברהם אלברט). בנותיו (זיווג שני): מרת שרה שרינה, מרת בת-שבע, מרת יונה פלומבה.
מספריו: •כח מעשי -ו דרשות שדרש בביה”כ רבן יוחנן בן זכאי בירושלים •בן מכבד -אב על התורה •שמחת כהן ב״ח • שו״ת עפ”י הסוד ודרשות סיפר הרה”ג ר’ ציון ביתאן ( הרב הראשי לטריפולי) בשני ניסים שנעשו ע”י רבינו והוא עצמו היה עד להם: המנהג בטריפולי היה בעת שהשד״ר רצה לנסוע לכפרים , לא יסע יחידי והיו שולחים עמו את החכם הנכבד של העיר ללוותו בשליחותו לשם. ובבוא רבינו בשליחותו בהיות שהוא איש קדוש בעיני העם בחרו לשליח עימו רב נכבד עמו. כשנסעו יחד לכפר מצרתה. והם באמצע הדרך והעגלון
לפתע פתאום צעק ואמר ” : אהה אדוני הרבנים הנה אבדנו! אבדנו! עומדים ואנ כעת בסכנה גדו . “לה ופנה לרבינו ואמר: “הלסטים באים! פלוני שאני מכירו וארבעת חבריו באם לקראתנו עם נשק וידועים ומפורסמים שאין מידם מציל”.

הרב בן ציון ביתאן חרד חרדה גדולה ופנה לרבינו בסער בבכיה ואמר לו: “אדוני הרב לא שמעת מה אומר העגלון ? שאנו עומרים בסכנת דרכים ועת צרה גדולה היא לנו”. השיב הרב לו ” : מה שי – ?” “הנה לסטים עם נשק לפנינו להרגנו”. אז הרב שתק ושם ידיו על עיניו מספר רגעים ואח״כ היסב ופני לעגלון ואמר לו ” : אל תירא ואל תחת. לך לשלום. ושום אדם לא יראה אותנו ולא יוכלו לנגוע בנו ולא יעשו לנו שום דבר . ” העגלון הלך לדרכו והוא ירא ומפחד. הלסטים קרבו לעגלה והיא הולכת. ועברו לדרכיהם ולא פנו אליהם כלל ועיקר. כשעברו את אותה דרך מסוכנת. העגלון העמיד את  העגלה וירד ונפל לפני רגלי הרב ונישק את עפר מנעלו ואמר ” : ברוך אלוקי ישראל שהצילני מכל רע על ידי רבינו. וברוך אתה

לאלוקיך שהוא מקבל ברצ ן ו את בקשתך ותליפתך. ברוך פודה ומציל” . בהגיעם לעיר , העגלון לא רצה לקבל מהרב בשום אופן את שכרו.
עד שכעס עליו הרב ואז לקח את זכרו . העגלון פרסם את כל המעשה לכל יהודי העיר.

אובבם לבית בעל-הבית הקבוע של שדברי ,לבית-אל מצאו את כל בני הבית בוכים על בנם היחיד שחלה והרופאים אמרו נואש לחייו.
ומהומה גדולה ביניהם. בהיכנס הרב לבית ושמעו בא לפניהם כעושה ניסים, באו בעל הבית, אביו ואמו של החולה ונפלו לפניו בבכי
ובתחנונים שיבקש רחמים על בנם לפני ה ‘ שיקים אותו מחוליו . נכמרו רחמי הרב ואמר ” : הוציאו כל איש מעליי “. רחץ רבינו את ידיו ונכנס
לחדר החולה. עמ ד בתפילה שהשתפכה. וכשסיים תפלתו יצא שש ושמח ופנה לבעל הבית באומרו: ” הנני מבטיחך בעזר הבורא רופא
חולים כי בנך יתרפא מחליו וישוב לאיתנו בריא אולם”. וכן היה. אחר מספר שעות התעורר מחוליו ודרש מים לשתות. ונראו עליו סימני
חיים. ומעט מעט הוטב מצבו בחמלה ה’ עליו. כשבאו הרופאים לבקרו, תמהו עד מאוד כי נפלא הדבר בעיניהם. ומשני מעשים אלו התוודע
ברבים לאיש קדוש בעל מעשים פלאיים וכל בני העיר העריצוהו ובכבוד גדול והעניקו בנדבתם כראוי לו. והצליח בשליחות הצלחה מרובה

By | 2018-05-28T10:10:53+00:00 יום שני,28 מאי , 2018|Categories: מאמרים|Tags: , |0 תגובות

הגב

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
 
 
 
 
 
Other File Types
 
 
 
 
 
 
 
 
  הירשם  
הודע על