מאמר מערכת פניני עין-חמד | פרשת ויחי | י”ב טבת תשע”ח

האדמו”ר הרב אלתר אלעזר מנחם בידרמן זצ”ל מלעלוב – נולד ב-ד’ אב ה’תרצ”ה (1935) בין חומות ירושלים עיר הקודש.
נקרא ע”ש זקינו הרה”ק מרן רבינו אלעזר מנחם מלעלוב וע”ש דוד אביו הרה”ק ר’ אלתר מסוסנובצא.

בשנים ה’ת”ש-ה’תש”ה ( 1944-1949 ) תנאי הקיום היו קשים ביותר, ואביו הגיע למצב שאפילו לחם בלבד לא היה לו.

נאלץ לעבור לתל- אביב (בהמלצת האדמו”ר ר’ שלמה גולדמן מזוויעהל).

בילדותו למד בת”ת חב”ד בת”א, שם ספג תורה וחסידות במידה גדושה.
כבר באותם ימים ניכרו בו גינוני קדושה. בימי בחרותו למד בישיבה למצויינים “תפארת ציון”. רבינו היה חלוש מאוד, ועדיין נחשב מעילויי הישיבה, וכן סיפרו עליו כי התמיד מאוד בלימוד התורה הקדושה וכך עלה ונתעלה. לאחר מכן עבר לישיבת לומז’א בפתח תקווה. הרביץ תורה ודעת בישיבת לעלוב בת”א ומסר שיעורים תמידין כסדרן מדי יום ביומו.
לאחר פטירת אמו פתח את ישיבת כולל האברכים שם השקיע כל כוחו ומרצו, כדי שילמדו בהתמדה בלימוד רצוף ובתענית דיבור, להרבות כבוד שמים.

בעל יראת שמים עצומה. שקדן עצום. ענוותן. בעל רוח-הקודש. רבים פנו אליו ונושעו. סיגף עצמו בתעניות. קירב רבים לאבינו שבשמים. ביקש לעזור לכל אדם. כאשר הבחין, שיש למישהו מצוקה, פנה אליו כדי לסייע לו.
בכה רבות לבורא על צרותיהם האישיות של יהודים בפרט ועל עם ישראל בכלל.

חסידיו בארה”ב מציינים ברטט, כי בכל עשרות שנות הנהגתו, לא נמצאה אפילו משפחה אחת ששיחרה לפתחו ולא זכתה להיפקד בדבר ישועה ורחמים, אם בזש”ק ואם בזיווגים הגונים אף אלו שלא היו יכולים להיוושע בדרך הטבע. בעל אהבת ישראל מופלאה.

כיהן כאדמו”ר בבית-מדרשו של אביו. ידע את יום פטירתו והלך באותו היום

והודה למנהלי המוסדות ונפרד מהם על אף שמעולם לא נהג כך. נפטר ב-י”ד טבת ה’תשס”א ( 2001 ). חי כ- 66 שנים.

אדמו"ר ר' אלתר אלעזר מנחם בידרמן זצ"ל

מצבת האדמו”ר ר’ אלתר אלעזר מנחם בידרמן זצ”ל

 

אביו: האדמו”ר ר’ משה מרדכי. אמו: מרת עטיל. ילדיו: האדמו”ר ר’ דוד (ממלא מקום אביו בבני-ברק), האדמו”ר יעקב יצחק (מכהן כאדמו”ר בבורו-פארק, חתן ר’ מנחם קליין),

ר’ חיים יוסף (ראש ישיבת פנים מאירות), המשפיע ר’ אלימלך, המשפיע ר’ נחמן.

מרבותיו: ר’ רפאל כהן, ר’ שאול ברוק, ר’ אברהם ישעיהו קרליץ (החזון אי”ש), ר’ מיכל יהודה ליפקוביץ.

סיפר מקורבו של רבינו ר’ חיים ראט הי”ו מארה״ב: כשהייתי צעיר יותר, יום אחד הלכתי לתומי למקום מסוים, כשבידי תיק עם כסף רב

ואלפי מסמכים יקרי ערך, ששייכים למפעל ענק שבבעלותי וששמרתי עליהם מכל משמר, אך לפתע כשקמתי ממקומי לחזור לביתי, אני

מגלה לחרדתי כי כל התיק ותכולתו היקרה נעלמו.

עולמי חרב עליי, לא ידעתי מה אעשה, יאוש התגנב ללבי, וכך באתי לבית מדרשו של רבינו, כשראה אותי רבינו שם לב למצב רוחי

הקודר, ושאל אותי: “מדוע פניך רעות היום, שמא דבר מה אירע עמך?” ואני שפכתי שיחי בבכי ובצער גדול על תיקי יקר הערך שנעלם

ממני, ואיני יודע, מה אעשה.

רבינו ששמע את כאבי הגדול אמר לפליאתי, באופן ברור: “גנב לקח ממך את התיק, ואל תחשוש, כי הגנב יימצא, בעזרת השם, ולא

רק זאת, אלא כל האבידה תימצא עוד הלילה עם כל תכולתה ב״ה”. נדהמתי לשמע דברי רבינו, שהבטיח לי, כי אין לי מה להיות שרוי בדאגה, אך אמונת חכמים איתנה הייתה לי, וחכיתי כיצד יעבור עליי הלילה. ואכן לא יאומן: מדברי רבינו לא נפל דבר, לאחר מספר שעות אני מקבל טלפון מהמשטרה בעיר, שמצאו תיק שבו, יש מסמכים רבים וכסף רב, והם מבקשים שאבוא מיד לתחנת המשטרה כדי שאוכל לתת סימנים כי אכן מדובר בתיק אותו איבדתי.

הלכתי לתחנה בלב חושש, מצד אחד אולי מצאו תיק, אבל אולי את המסמכים יקרי הערך לא ימצאו שם, ומצד שני – מה עם הכסף הרב שהיה שם. אולי השודד כבר רוקן את כל הכסף? אבל כחסיד נאמן לרבו הרחקתי מחשבותיי מכך, כי הרי רבינו הבטיחני נאמנה, כי כל התיק ישוב אליי ללא שום חסרון.

וכך באותן מחשבות אני נכנס למשרדי תחנת המשטרה, הראו לי את התיק היקר, וכך בזמן, שאני מוסר עדות וגם פרטים נוספים, מגלה לי השוטר, כי מדובר בגנב מומחה, שהצליח לכייס ממני את כל התיק, אך הם לא מצליחים להבין, איך לא נעלם דבר מהתיק.

הוא הביא לי את התיק, ואכן לא נפלו דבר מדברי רבינו, גם המסמכים היקרים וגם הכסף הרב נמצאו בתיק, לא חסר דבר.

החסיד הישיש ר’ חיים הרבסט זצ”ל, מחשובי חסידי צאנז ובאבוב ובצעירותו משמשו בקודש של הרה״ק מוויליפאלי זי״ע ־ ובאחרית

ימיו התדבק ברבינו והיה לחסידו הנלהב חלה ל”ע במחלה קשה, מצבו התדרדר, ורבינו אינו מסיח דעתו בהעתרתו עליו בתפילה

לרפואה שלימה. בליל שבת קודש האחרון בארה״ב, אף עלה רבינו זי״ע לבקרו בביתו עם קבוצה מצומצמת של מקורביו. רבינו מתעניין

כל יום ויום אצל מקורביו בחו”ל ובני המשפחה, לדעת מה מצבו של חיים בן חיה.

במוצאי שב”ק י”ב טבת התבקש ר’ חיים לעולמו. מתקשרים להודיע על כך לרבינו, משענה הטלפון שאל רבינו על אתר: ״מה עם חיים בן

יוסף?!״. הפעם הוא הזכיר אותו בשם אביו, מה שאין כן בכל פעם שאל עליו בשם אמו… דבר פטירתו של זקן החסידים לא נסתר ממנו

וראינו עין בעין את רוח-קודשו.
ארונו הוטס לארץ הקודש, ורבינו ליווהו בדרכו האחרונה.

לכרטיס הנפטר>>

 

By |2017-12-24T13:49:54+00:00יום ראשון,24 דצמבר , 2017|Categories: מאמרים|Tags: |0 תגובות
avatar
Photo and Image Files
 
 
 
 
 
 
 
 
Other File Types
 
 
 
 
 
 
 
 
  הירשם  
הודע על