קבר בת פרעה, עיון מחודש

מאת: גבריאל ברקאי

מבוא

המצבה הידועה בשם ‘קבר בת פרעה’ חצובה מן המצוק הסלעי בצפונו של כפר השילוח- סילוואן, אל מול עיר דוד. מצבה זו היא אחד המונומנטים השלמים והמיוחדים ביותר מימי הבית הראשון שנשתמרו בירושלים ובארץ ישראל כולה. קבר בת פרעה הוא הבולט והחריג ביותר בין כל הקברים ומצבות הקבורה של אצילי ממלכת יהודה בכפר השילוח. מיקומה של המצבה הוא בקצה הצפוני של בית הקברות הקדום של כפר השילוח. מן המצבה נשקפים נופי עיר דוד, הר הבית ונחל קדרון. לפני למעלה מארבעים שנה, בשנים 1968-1971 זכיתי להשתתף בסקר שניהל דוד אוסישקין בכפר השילוח, שבמסגרתו נבדק גם קבר בת פרעה. הייתי באותה עת סטודנט במחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית וכתבתי במסגרת לימודי עבודה סמינריונית בהנחייתם של יגאל ידין ונחמן אביגד, שאחד מפרקיה עסק במצבה זו. בשנת תשמ”ז – 1986 ,פורסם סקר כפר השילוח במלואו, ובו גם תיאור מפורט ודיון בקבר בת פרעה, הכולל את תעוד הפרטים וכן את תולדות מחקרו של המונומנט. היה דומה כי ספרו של אוסישקין הוא המילה האחרונה המהווה את הסיכום המלא אודות מונומט זה, וכי לא יתווסף לכך דבר. במאמר זה אציג כמה היבטים ומספר הבחנות המתווספים לאלה שבספרו של אוסישקין.

שם המצבה

השם ‘קבר בת פרעה’ הוא ערבי, ואין לו כל קשר לנקבר המקורי במקום בתקופת המקרא. גם הקשר בין המאפיינים המצריים של המצבה לבין השם הוא מקרי בהחלט. דמותו של פרעה, מלך מצרים בימי קדם, זכתה במסורת הערבית להאדרה והערצה, כך שמבנים מונומנטאליים עתיקים שונים נקשרו בשמו. בהתאם לכך אחד מן המקדשים של פטרה מן התקופה הרומית נקרא בשם ‘קצר ּבִנת פרעון’ – ארמון בת פרעה, ומצבת הקבורה המפוארת ביותר הניצבת בפתח הסיק המוביל אל פטרה קרויה ‘חַ’זנת פרעון’ – אוצר פרעה. האי מדרום לאילת, שעליו בנויים ביצורים מימי הביניים מכונה בפי הערבים ‘ג’זירת פרעון’ – אי פרעה.

גם המצבות של נחל קדרון בירושלים זכו בהתאם לשמות ‘פרעוניים’. ‘יד אבשלום’ נקרא בפי הערבים בשם ‘טנטורת פרעון’ – הכובע המחודד של פרעה, קבר הכוהנים מבני חזיר הוא ‘דיוואן פרעון’ – הטרקלין של פרעה, ו’קבר זכריה’ קרוי ‘ג’וזת פרעון’ – קבר אשת פרעה. לא יפלא לפיכך, שגם המצבה בצפון כפר השילוח נקראה בשם ‘ַקּבְר ּבִנת פרעון’ – קבר בת פרעה. הערבים כינו בשמות שונים את נחל קדרון וחלקיו. חלק אחד מן הנחל, לרגלי כפר השילוח מצפון לעין רוגל כונה על ידם בשם ‘ואדי פרעון’ – נחל פרעה )וורן וקונדר 1884 :294.)

במסורת הערבית רווחו גם שמות נוספים למצבה של קבר בת פרעה, והם “מד’בח פרעון” – מזבח פרעה, וכן ‘מע’רת אל מנשר’ – מערת המישור או מערת המסור או ‘מע’רת א-זונאר’ – מערת סלע החגורה, על שמו של מצוק הסלע שבו נחצבה המצבה. בשל רכישתה על ידי הכנסיה הפרבוסלאבית הרוסית בשלהי המאה ה-19 ,המצבה כונתה גם ‘מוסקוביה’, כמו מקומות אחרים שהיו בבעלותם של הרוסים.

השם העממי הערבי ‘קבר בת פרעה’ נתקבע בקרב החוקרים בצד הכינוי ‘המונולית של סילואן’ למן המאה ה-19 ,ובשמות אלו מכונה המצבה עד היום.

תולדות המחקר

צורתה המיוחדת של מצבת קבר בת פרעה משכה את תשומת ליבם של חוקרים ונוסעים כבר משלבים קדומים של מחקר ירושלים. תולדות המחקר של המצבה מהווים מעין אספקלריה של ההשקפות השונות והלכי הרוח במחקר לאורך השנים.

לפחות עשרים נוסעים וחוקרים התייחסו בכתביהם למצבה של קבר בת פרעה, למן המאה ה-18 ועד לימינו. במהלך המאה ה-19 עורר המקום עניין רב בקרב החוקרים האירופיים ורבים מהם הזכירו או אף תיארו אותו.

איזכור ראשון של אופייה המיוחד של מצבת קבר בת פרעה מופיע ב-1738 אצל ריצ’ארד פוקוק, בישוף שהגיע מאנגליה. הוא כנראה הראשון שהזכיר את הכרכוב המצרי המיוחד המעטר את המצבה, ציור ראשון של המצבה מופיע בספרו של לואיג’י מאייר שסייר בירושלים ב-1801 .המצבה נראית על רקע נחל קדרון בראש מצוק סלע המתנשא לגובה רב. בציור ניכרת דרמטיזציה של הנוף, והמצוקים גבוהים יותר מאלה שבמציאות, בציור האמין למדי, נראים הפתח והכרכוב המצרי, כמו כן נראה במצוק שמתחת לקבר בת פרעה פתחה של מערה נוספת שאינה ידועה כיום.

קבר בת פרעה

איור 1 .קבר בת פרעה בציור של לואיג’י מאייר, 1801 .שימו לב לכרכוב המצרי המודגש ולדרמטיזציה של הנוף באמצעות הגבהת המצבה ומצוקי הסלע שסביבה.

ציור נאה במיוחד של קבר בת פרעה, אך רחוק בפרטיו מן המציאות, מצוי אצל הצייר הסקוטי הנודע דיוויד רוברטס שביקר במקום ב-1839 .הציור מוקדש בעיקרו להר הבית, וקבר בת פרעה מופיע בחלק התחתון, לאיזון בין הפרטים השונים ולהדגשת הפרשי הגבהים. אין ספק שהציור נעשה לאחר שובו של רוברטס לארצו, על סמך רישומים שערך במקום. בפינה השמאלית התחתונה של הציור מופיעה מצבת קבר בת פרעה, כשעל גגה נראות שש דמויות, גברים ונשים, לבושות גלימות צבעוניות. חלקם יושבים או שרועים על גבי שטיח. דמויות אלה נועדו לתת לציור תחושה של חיות ולשמש קנה מידה כאחת. בציור נראה היטב הכרכוב המצרי, שנראה כאילו הוא בנוי ומונח על גבי המצבה החצובה בסלע. מעל לכרכוב מופיעה על הגג תוספת של גוש סלע מלבני נוסף, שהוא מן הסתם אינדיקציה של השריד של הפירמידה שעיטרה את הגג, שהאמן הגזים בגודלה. פתח המצבה נראה בציורו של רוברטס בצד מזרח, בצד הנגדי של הכניסה האמיתית.

תאור כתוב ראשון של המצבה מופיע בכתביו של מי שניהל את החפירה הראשונה של ירושלים בקברי המלכים, האציל והחוקר הצרפתי פליסיאן דה סוסי, שסייר במקום ב-1851 .דה סוסי הוא זה שקבע את השם ‘המונולית המצרי’, שבו כונתה המצבה על ידי חוקרים רבים אחריו. דה סוסי סבר, שהמבנה החצוב בסלע הוא מקדש מצרי שהקים שלמה עבור אשתו, בת פרעה מלך מצרים. אף שדעתו אינה נראית, הוא היה מהראשונים שהבחינו באופי המצרי של המצבה, דבר שצוין עוד קודם לכן בידי ו. קראפט, שאף הוא תיארך את קבר בת פרעה לימי הבית הראשון. דה סוסי אף צירף לכתביו ציור של חזית המצבה, המבליט את הכרכוב המצרי.

קבר בת פרעה

איור 2 .קבר בת פרעה בציור של דיויד רוברטס, 1839 .שימו לב לתוספת גוש הסלע שעל הגג ולפתח הנראה בצד המזרחי. מדרונות עיר דוד והצמחייה בנחל קדרון הם דמיוניים

בשנות החמישים של המאה ה-19 נכנסה לשימוש המצלמה, שירושלים תופסת מקום חשוב בראשית תולדותיה. רבים הנציחו במצלמותיהם את קבר בת פרעה. הארכיאולוג וחלוץ הצילום הצרפתי אוגוסט זלצמן הגיע לארץ ב-1850 ופרסם ב-1854 את ספרו ובו תצלומי ירושלים הראשונים. מאוחר יותר ליוה זלצמן את דה סוסי, ואף רישיון החפירה העות’מאני שלו בקברי המלכים הונפק על שמו של זלצמן. באחד מתצלומיו נראים נופי נחל קדרון וכפר השילוח עם קבר בת פרעה.

בתצלומיו של זלצמן בולטים המספר הקטן של בתים בכפר השילוח ומצוקי הסלע החשופים שלו. קבר בת פרעה נראה בתצלומי זלצמן ללא הגדר המקיפה אותו וללא הקשת שנבנתה למרגלותיו )ראו אוסישקין 1986 :34-33 ,איורים 9-8 .)אלה הוקמו רק לאחר שהכנסייה הרוסית רכשה את המקום בשלהי המאה ה-19.

קבר בת פרעה

איור 3 .חזית מצבת קבר בת פרעה לפי פליסיאן דה סוסי, 1851 .שימו לב לכרכוב המצרי ולשקעים של ספין הכתובת משני צדי חלקו העליון של הפתח.

בתצלומיו של זלצמן בולטים המספר הקטן של בתים בכפר השילוח ומצוקי הסלע החשופים שלו. קבר בת פרעה נראה בתצלומי זלצמן ללא הגדר המקיפה אותו וללא הקשת שנבנתה למרגלותיו )ראו אוסישקין 1986 :34-33 ,איורים 9-8 .)אלה הוקמו רק לאחר שהכנסייה הרוסית רכשה את המקום בשלהי המאה ה-19.

שמעון גיבסון פרסם כמה תצלומים של קבר בת פרעה השמורים באוספי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל )ה-PEF )בלונדון. התצלום האחד, המיוחס לשנת 1860 לערך, הוא פרי עבודתו של צלם אלמוני. גם בתצלום זה הגדר והקשת עדיין אינם מופיעים )גיבסון 2003 : 137 ,לוח 132 .)התצלום יוחס על ידי גיבסון בספק לפרנסיס בדפורד, שליווה במצלמתו את הביקור המלכותי של הנסיך מווילס )מאוחר יותר המלך אדוארד השביעי( בשנת 1862 .אך לפי זווית הצילום ומראהו הכללי, נראה לי שגם תצלום זה הוא פרי עבודתו של זלצמן, וניכר בו דמיון רב לתצלומים האחרים המופיעים בספרו, שנדפסו מחדש גם בספרו של אוסישקין. גג המצבה נראה בתצלום כשהוא חשוף, דבר הבולט לעומת כיסוי העפר והצמחיה על הגג בציורו של לואיג’י מאייר.

קבר בת פרעה

איור 4 .קבר בת פרעה וסביבתו בתצלום של אוגוסט זלצמן, 1850 .שימו לב להעדרם של בתי כפר השילוח ולמצבות של בית הקברות היהודי הספרדי שלמרגלות המצוק ממנו נחצב קבר בת פרעה.

בספרו של גיבסון מופיע תצלום נוסף של חזית קבר בת פרעה מעשה ידיו של הגרמני וילהלם האמרשמידט, שזמן תצלומיו מארץ ישראל אינו ידוע, וגיבסון מייחסם לשנת 1860 לערך. )גיבסון 2003 :145 לוח 147 ;וכן עמ’ 177 .)אך בתצלום זה נראים הגדר והקשת שנבנו בידי הרוסים רק בשלהי המאה ה-19 ,ולפיכך זמנו של התצלום מאוחר בהרבה למה שייחס לו גיבסון.

שרטוטי תוכנית וחתך ראשונים, אם כי מאד סכמאטיים, של קבר בת פרעה פורסמו לראשונה בידי צ’ארלס וילסון כחלק מהסקר שלו בירושלים בשנת 1865( וילסון 1865 :לוח XXIV : 5-4 .)שם מופיעה לראשונה התקרה הגמלונית של חדר הקבורה הפנימי שבלב המצבה.

הצרפתי פול לורטה, שעמד בראש משלחת לארץ ישראל בשנים 1880-1875 פרסם ב-1884 תחריט של כפר השילוח המראה גם את קבר בת פרעה. לפי האופי הכללי וזווית התמונה, נראה שהתחריט מבוסס על עיבוד של תצלום, אולי של אחד מצילומיו של זלצמן (תחריט זה נדפס במהדורה העברית של ספרו של צ’ארלס וורן, 1987 :110.)

קבר בת פרעה

איור 7 .קבר בת פרעה בתחריט של פול לורטה, 1875 .)?(התחריט מבוסס על עיבוד של תצלום, אולי מצילומי אוגוסט זלצמן

התרומה המשמעותית ביותר לחקר קבר בת פרעה במאה ה-19 היא של החוקר והדיפלומט הצרפתי שארל קלרמון-גאנו, שביקר במקום בשנת 1881 .היה זה הלימוד המעמיק, המדויק והמפורט ביותר של המצבה, שנעשה עד אותה עת. הוא מכיל הבחנות ראשוניות לרוב. קלרמון – גאנו קבע לראשונה שזוהי מצבת קבורה ולא מקדש או מזבח. הוא קשר את המצבה לראשונה לסדרת המערות בעלות התקרות הגמלוניות ומערות הקבורה האחרות של כפר השילוח. קלרמון-גאנו היה זה שגילה את שרידי הכתובת העברית הקדומה על חזית המצבה, וייחס אותה נכונה לימי הבית הראשון. היה זה כשנה בלבד לאחר גילויה של כתובת השילוח המפורסמת.

קבר בת פרעה

איור 8 .מראה החזית המשוחזרת של קבר בת פרעה, המבוסס על עבודתו של שארל קלרמון-גאנו. שימו לב לכתובת המשוחזרת מעל לפתח, שאת שרידיה גילה גאנו ב-1881.

רבים מחוקרי המאה ה-19 כמו צ’ארלס וורן, נמנעו מחקירת קבר בת פרעה ומערות כפר השילוח בשל יחסם העוין של תושבי המקום.

ב-1890 פרסמו הצרפתים ז’ורז’ פרו ושארל שיפייה שני כרכים מקיפים ומפורטים על האמנות הקדומה של המזרח התיכון. בספרם כלול תאור מפורט של קבר בת פרעה שנכתב כתוצאה מבדיקה מחודשת של המצבה בידי שני נזירים פרנציסקאנים ליאוון דה האם )de Lievin Hamme )ובנואה ולמינק )Vlaminck Benoit )לבקשתם של פרו ושיפייה. מלבד התיאור והמדידות הם אף ניקו את המצבה מהאשפה שנצטברה במקום מבחוץ ובתוך חדר הקבורה. בספרם של פרו ושיפייה כלולים תחריטים המבוססים על תצלומים של קבר בת פרעה וכפר השילוח, בהם נראים לראשונה הגדר והקשת שנבנו בידי הרוסים בעקבות רכישת האתר, כנראה בשלהי שנות השמונים של המאה ה-19( .פרו ושיפייה 1890 :273 ,281 .)התיאור המפורט בספרם של פרו ושיפייה מלווה בלא פחות מעשרה שרטוטים של מראה המצבה, פרטיה, תכניתה, חתכיה ושיחזורה. למרות שיש אי דיוק בפרטים אחדים, זהו דיון ראוי להערכה והוא המעולה שבאלה שנכתבו במאה ה-19 .בתיאורם הם מדגישים את האופי המצרי של המצבה, הדומה לדגמי מקדשים מצריים, והנעדר כל סממנים יווניים קלאסיים. לדעתם למצבה היו שני שלבים, בראשונה היה זה מקדש של שלמה )כפי שהציע דה סוסי( ורק בשלב שני, מאוחר יותר, נחצבה מערת הקבורה בתוכו. המצבה, על שני שלביה, היא יהודאית מימי הבית הראשון, וכנראה הקדומה שבין המצבות ואתרי הקבורה שהיו ידועים סביב ירושלים. הם גם הבחינו בשלבי ההרס השייכים לימי שהייתם במקום של הנזירים הביזנטיים, הם גם מציינים את ההשראה שקיבלו מתכנני יד אבשלום וקבר זכריה בימי הבית השני, מן המצבה של קבר בת פרעה (פרו ושיפייה 1890 :272-283).

קבר בת פרעה

איור 9 .תחריט של כפר השילוח עם קבר בת פרעה שפורסם על ידי ז’ורז’ פרו ושארל שיפייה ב-1890 .שימו לב לגדר האבנים שנבנתה סביב המצבה לאחר רכישתה בידי הכנסייה הרוסית.

קבר בת פרעה

איור 10 .שרטוט של חתך הכרכוב המצרי בקבר בת פרעה לפי פרו ושיפייה

קבר בת פרעה

איור 11 .תכנית של קבר בת פרעה שפרסמו פרו ושיפייה, 1890 .הקו המנוקד סביב המצבה מייצג את הכרכוב המצרי. שימו לב לקווי החתכים )A – B ,C – F.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

קבר בת פרעה

איורים 12-13 .שני חתכים דרך מצבת קבר בת פרעה שפרסמו פרו ושיפייה. שימו לב לסלע הגבוה שבאחורי המצבה, לתקרה הגמלונית שבתוך חדר הקבורה וכן לגומחות ולחציבות שונות בקירות, שנעשו בידי הנזירים הביזנטים.

קבר בת פרעה

איור 14 .שרטוט המראה את חזית קבר בת פרעה לאחר ניקוייה בידי הנזירים הפרנציסקאנים, לפי פרו ושיפייה. 

בראשית המאה ה-20 התרומה המשמעותית לחקר קבר בת פרעה היא של הגרמני אוטו פוכשטיין, חוקרה המובהק של פטרה. פוכשטיין העלה לראשונה את הסברה שבעבר נשאה המצבה של קבר בת פרעה פירמידה שנעלמה בחציבה מאוחרת. יחד עם זאת הוא תיארך את המצבה לתקופה הרומית הקדומה, ולא לתקופת המלוכה, זאת על סמך הקברים הנבטיים שחקר, שגם בחזיתותיהם נחצבו כרכובים מצריים.

הגרמנים קרל וצינגר )1935 )וקורט גאלינג )1936 )שייכו את המצבה, בעיקר לאור התקרה הגמלונית המיוחדת שבחדר הקבורה, לתקופה הפרסית, אך אין דעתם נראית.

קבר בת פרעה

איור 15 .תכנית, חתכים ושחזור החזית של קבר בת פרעה לפי נחמן אביגד, 1945-1947 .שימו לב להופעתה לראשונה של הפירמידה המשוחזרת בראש המצבה.

 

ב-1954 פרסם מורי ורבי נחמן אביגד את ספרו על המצבות הקדומות של נחל קדרון. הספר הוא תוצאת עבודת שדה מן השנים 1947-1945 .אביגד היה הראשון שמצא שרידים מוחשיים של הפירמידה על גג קבר בת פרעה. כמו כן ביסס אביגד את תיארוך המצבה לימי הבית הראשון בדיון מלומד ומפורט, שבו סקר גם את תולדות המחקר. אביגד פרסם תוכניות וחתכים מדויקים מאלה של כל קודמיו )אביגד 1954 :18-36.)

באותה עת פרסם גדול חוקרי ירושלים, האב לואי הוגו ונסאן, את ספרו החשוב על ירושלים המקראית, שבו כלול גם תיאור של קבר בת פרעה )ונסאן וסטֵב 1954 :328-330 .)אל התאור צורפו גם תכניות וחתכים ששורטטו בידי האב סטֵֶב שהם סכמאטיים במידה מרובה )שם, לוח LXXI ,)ונסאן קיבל ללא היסוס את תיארוך המצבה לימי הבית הראשון, כפי שהציע אביגד.

קבר בת פרעה

איור 16 .תכנית, מראה, חתך ושחזור של קבר בת פרעה בפרסומו של האב לואי הוגו וינסאן, 1954 .שימו לב לשחזור הפירמידה לפי הצעתו של אביגד ולשרידי הפירמידה המופיעים על גג המצבה בצורה מוגזמת

 

 

 

 

 

השלב הבא בתולדות המחקר של קבר בת פרעה הוא פרי סקר משנת 1965 של הנזיר הפרנציסקאני סטניסלאו לופרדה )1965-1966 )עבודתו מהווה נסיגה במחקר, שכן קבע שקבר בת פרעה שייך לימי הבית השני וכי היא מצבה בלתי גמורה, שלא הספיקו להוסיף בה את המאפיינים היווניים. מסקנותיו ותיארוכו של לופרדה הם שגויים ובלתי משכנעים.

בעקבות מלחמת ששת הימים ואיחוד ירושלים נערך בכפר השילוח סקר מפורט בשנים 1968-1971 בהנהלתו של דוד אוסישקין מאוניברסיטת תל אביב. הסקר נערך בהשתתפותי ופרטים רבים על מהלכו נכללו בהרצאה שלי באחד הכנסים הקודמים של ‘מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה’. הסקר פורסם במלואו )אוסישקין 1986 )והספר כולל פרק מפורט המוקדש לקבר בת פרעה )שם: קבר מס’ 3 ,63-47 ;217 .)התיאור והדיון מלווים בשרטוטי תוכניות, חתכים ותצלומים שהם פרי חפירות ניקוי ומדידות מדויקות שנעשו במהלך הסקר.

קבר בת פרעה

איור 17 .תכנית ומבט מלמעלה על קבר בת פרעה; תכנית מדודה ומדוייקת של דוד אוסישקין, בעקבות סקר כפר השילוח בשנים 1968-1971.

 

 

 

 

 

 

הגישה אל הקבר

כיום ניתן להגיע לקבר בת פרעה מצידה האחורי של המצבה, ממזרח. הגישה היא דרך שער בגדר התוחמת את המצבה וסביבתה, שנבנתה בידי הרוסים לאחר רכישת האתר. כיום הכניסה אל הקבר עצמו היא דרך חמש מדרגות, היורדות מהשער הנזכר אל מעין מרפסת צרה חצובה בסלע שבחזית המצבה ממערבה. מרפסת זו נשענת על קיר תומך וקשת בנויה הצמודים אל מצוק הסלע, שנבנו לאחר רכישת המקום בידי הרוסים. הקשת נשענת אל מצוק הסלע, המכונה א-זונאר )החגורה(, שאל תוכו נחצבו מצפון שתי מערות קבורה )מס’ 2-1 בסקר של אוסישקין(, המתוארכות אף הן לימי הבית הראשון. חמש המדרגות החצובות הנזכרות נחצבו ברישול, הבולט בהשוואה לעיבוד המדוקדק של קירות המצבה עצמה. מדרגות אלה הן מאוחרות לזמנה של המצבה, ושימשו כנראה לכניסת הנזירים שהתגוררו במקום בתקופה הביזנטית.

הגישה המקורית אל המצבה וחדר הקבורה שבתוכה, היתה באמצעות סולם שהוצב בתחתית מצוק הסלע, מן החזית. דרך כניסה זו היתה זהה לכניסה אל מערות הקברים האחרות בעלות התקרות הגמלוניות ומערות נוספות שנחצבו אל תוך אותו מצוק. ממדרגת הסלע בחזית המצבה כנראה עלו באמצעות סולם נוסף אל פתח מערת הקבורה שבתוך המצבה שכן הסף היה בימי קדם גבוה יותר מזה הקיים היום.

דיונו של אוסישקין אינו כולל תאור מפורט של צורת הגישה המקורית אל הקבר. אביגד סבר בשעתו שהכניסה המקורית היתה מאחור, בדומה לכניסה הנוכחית, אך הנחתו אינה סבירה.

תיאור המצבה

מצבת קבר בת פרעה תוארה בפרוטרוט בידי אוסישקין, לפיכך נחזור כאן רק על עיקרי הדברים.

קבר בת פרעה הוא מונולית, כלומר הוא עשוי גוש סלע יחיד, המנותק מן הסלע שמסביב מכל צדדיו, מלבד בבסיס. בין המצבה לבין הסלע שסביבה, מצפון, מדרום וממזרח הושאר מעבר רחב. חזית המצבה ניצבת לגובה רב יותר מהצדדים האחרים. הכניסה היתה, כאמור, ממערב דרך מרפסת סלע צרה הנמשכת לרגלי המצבה. פתח מערת הקבורה, בחזית המערבית, אינו ממוקם במרכז הדופן, אלא מוסט מעט דרומה. מעלה המצבה מעוטר, מלבד בצד האחורי, בכרכוב מצרי. הכרכוב עשוי פס בולט אופקי שפניו קמורים )ovolo – )כייר, שמעליו נחצב קערור )cavetto .)מעל לכרכוב המצרי נחצב פס בולט )מעין ארכיטרב(. בראש המצבה ניצבה בעבר פירמידה שנחצבה מן הסלע. הפירמידה נהרסה כשנחצבה לאבני בניין, אך נותרו ממנה מעט שרידים. סביב הפירמידה, בשולי גג המצבה היה מעבר אופקי צר שעבר בין הפירמידה ובין קצות גג המונומנט.

הפתח היה ריבועי ונמוך, אך כיום הוא גבוה יותר בשל הנמכת הסף והגבהת המשקוף, שנעשו בתקופה הביזנטית. הגבהת הפתח גרמה להרס של ספין משוקע רדוד שנחצב מעל לפתח המקורי, והיה מעט רחב ממנו. בתוך הספין היתה חקוקה כתובת בכתב העברי העתיק, שממנה נותרו רק שרידים מעטים.

מן הפתח נכנסו לתא מעבר קטן שהוליך אל תוך חדר קבורה רבוע שנחצב בלב המצבה. תקרת חדר הקבורה היא דו-שיפועית דמוית גמלון, בדומה לתקרותיהן של מערות קבורה נוספות החצובות באותו מצוק סלע שלרגלי כפר השילוח. בצידו השמאלי )הצפוני( של חדר הקבורה נותרו באתרם שרידי משטח חצוב מוגבה מן הרצפה. בתוך החדר ישנן חציבות שונות שזמנן הוא מימי שהותם של הנזירים הביזנטיים במקום. חציבות אלה הורסות במידה רבה את צביונו המקורי של החדר, ואת קווי החציבה המקוריים הנאים.

עיבוד פני הסלע ואפשרות קיום עיטור על החזית

חזיתה של מצבת קבר בת פרעה מעובדת בצורה נאה יותר מיתר צדדיה, ניכרים שם קווים ישרים והחלקה של פני הסלע תוך העלמתם של סימני החציבה של האזמלים או קרדומות החציבה. פני הסלע המוחלקים המאפיינים את העיבוד המקורי, מאפשרים הבחנה וזיהוי של שינויים ועיבודים מאוחרים יותר, בעיקר מזמן שהותם של הנזירים הביזנטיים במקום.

הגימור המושלם של החלקת סימני הסיתות, הוא דרגת עיבוד גבוהה המאפיינת את החציבה והבניה של מבנים חשובים מתקופת הברזל ב’. עיבוד דומה נראה גם בחזית של קבר מונוליתי מס’ 34 בכפר השילוח )אוסישקין 1986 :172-169 )וכן בחזית של מערת קבורה מתקופת הבית הראשון מדרום לשער יפו )ברושי, ברקאי וגיבסון 1983 .)עיבוד גימור כזה של החלקת סימני הסיתות מצוי אף בכותרות הפרוטו-יוניות של הבניה הארמונית בארץ ישראל במאות 8-10 לפנה”ס. מלאכת גימור החציבה נעשתה על ידי שפשוף של פני הסלע במכשיר ברזל, שנגרר על פני הסלע להחלקתו, וקרוי במקרא ‘מגרה’ משורש ג.ר.ר )שמואל ב יב, לא; מלכים א ז, ט; דבה”י א כ, ג; וכן ראו: ברקאי 1997 :37-32).

שרידי הגימור הנאה מופיעים כאמור על חזית קבר בת פרעה, והם ניכרים היטב גם בפני הכרכוב המצרי שבמעלה המצבה. בשטח המוחלק והנאה שמעל לספין הכתובת במעלה חזית המצבה, בין הספין ובין הכרכוב המצרי, הבחנתי בשרידים מטושטשים של עיטור חרות העשוי משולשים שווי שוקיים שקודקודיהם פונים כלפי מעלה. העיטור הוא מאד רדוד וקשה להבחנה, וניתן לראותו בעיקר לאור קרני השמש הראשונות עם עלות השחר. חוקרים קודמים של המצבה לא ציינו את קיום העיטור בשל הקושי להבחין בו וגם לי היה נדמה כי זהו תעתוע, ולא שרידי עיטור של ממש. אך בביקורים חוזרים, בתנאי אור שונים, ובבדיקה מדוקדקת של תצלומי החזית, נסתבר שאכן יש במקום שרידי עיטור. בשל מצבם של שרידי עיטור אלה קשה לומר עליהם יותר, ואסתפק באזכור של עצם קיומם.

קבר בת פרעה

איור 18 .קבר בת פרעה, תצלום הפתח והכרכוב המצרי שמעליו

קבר בת פרעה

איור 18א. קבר בת פרעה, תצלום הפתח. שימו לב לשרידי ספין הכתובת ולשטח שבין הפתח לבין הכרכוב המצרי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתן אולי להניח שהמצבה והעיטור שבחזיתה הובלטו בעבר באמצעות צביעה בשלל גוונים, בדומה למקדשים המצריים הקדומים שמהם קיבל קבר בת פרעה את השראתו. אך זוהי השערה בלבד, שכן לא נתגלו כל שרידי צבע על מבנה המצבה.

הקבורה בארון

חדר הקבורה החצוב בלב קבר בת פרעה נועד לקבורתו של אדם יחיד. מקום הקבורה היה בצד השמאלי, בצפונו של חדר הקבורה. אוסישקין הניח שהקבורה במקום היתה על גבי אצטבת סלע ששרידים ממנה נותרו במקום לאחר שחדר הקבורה עבר השחתה, שינוים וחציבות משנה בתקופה הביזנטית. נותרו שם שרידים של משטח שהיה בגובה של 15 ס”מ מן הרצפה, וקטעים ממנו נראים בצד הקרוב לפתח ובצד השני, בפינה השמאלית האחורית של חדר הקבורה. רוחבו של המשטח המורם היה בשיעור של 75 ס”מ.

אצטבאות הקבורה המוכרות לנו במאות מערות קבורה מימי הבית הראשון ביהודה ובירושלים, מורמות מן הרצפה בשיעור של כמטר אחד )שתי אמות(. אם כי בבית הקברות של אצילי יהודה שבכפר השילוח נמצאו גם אצטבאות שהיו נמוכות יותר – 26-72 ס”מ מעל מפלס הרצפה )אוסישקין 1986 :245 .)הנחתו של אוסישקין שבקבר בת פרעה היתה אצטבה שהתרוממה לגובה של 15 ס”מ בלבד, היא בלתי סבירה, שכן זו תהיה אצטבת הקבורה הנמוכה ביותר הידועה לנו בין כל מערות הקבורה ביהודה ובירושלים.ההנחה המובאת כאן היא ששרידי המשטח המורם שבחדר הקבורה אינם מייצגים אצטבה, אלא שהם חלק מתחתיתו של סרקופג – ארון קבורה חצוב מן הסלע שהיה בצידו השמאלי של החדר. הארון היה כנראה מחובר בקרקעיתו אל סלע החדר, כשהקירות המערבי, הצפוני והמזרחי שימשו כדפנותיו. בצד דרום היתה לארון דופן מסותתת שהועלמה ונחצבה כחלק מן השימוש החוזר בחדר הקבורה בימי הנזירים הביזנטיים. קרקעיתו של הארון היתה מורמת 15 ס”מ מרצפת החדר, שהם שני טפחים בדיוק. רוחבו של החלל הפנימי של הארון היה 75 ס”מ, שהם 10 טפחים בדיוק.

הדופן הדרומית של הארון ניתנת אולי לשחזור לפי ארונות אחרים הידועים לנו בירושלים מאותה תקופה, שבהם עומק הארון היה בשיעור של כ-50 ס”מ – אמה אחת. בקיר השמאלי )הצפוני( של חדר הקבורה לא נמצאו עדויות למדף עבור מכסה הארון, אך קיר זה סבל קשות מפעולות חציבה מאוחרות.

סיוע של ממש להנחה שהקבורה בקבר בת פרעה היתה בארון חצוב באה ממערה סמוכה )מס’ 2 בסקר של אוסישקין(, המצויה במצוק שלרגלי הקבר. תכניתה של מערה זו זהה למבנה הפנימי של קבר בת פרעה, ואף בה יש חדר מבוא קטן המוליך לחדר קבורה עיקרי. בירכתי חדר הקבורה של מערה זו נשתמר ארון קבורה חצוב מסלע המערה, שצורתו דמויית אמבט, שרק דופן אחת שלו סותתה במלואה )אוסישקין 1986 :44-46).

קבר בת פרעה

איור 19 .תכנית וחתכים של קבר מס’ 2 בכפר השילוח המצוי בקרבת קבר בת פרעה, לפי אוסישקין. למטה תצלום ארון הקבורה דמוי האמבט, שבחלקו האחורי של חדר הקבורה.

שני ארונות שנחצבו מסלע המערה נתגלו גם במערה מס’ 1 ,שמדרום לשער יפו, בבית הקברות המערבי של ירושלים, ושלושה ארונות מצויים בחדר הפנימי ביותר של מערכת הקבורה מס’ 1 שבחצר מנזר סנט אטיין, בבית הקברות הצפוני של ירושלים (ברושי, ברקאי וגיבסון 1983 : 18-23 ;ברקאי וקלונר 1986 :23-39).

סיוע נוסף להנחה על קיומו של ארון קבורה בקבר בת פרעה היא מציאתו של שבר מכסה גמלוני של ארון קבורה, שנתגלה כשהוא משולב בשימוש משני בגדר המקיפה את הקבר. צורתה ועיבודה העדין של האבן אכן מצדיקים את הנחתו של אוסישקין כי היא היתה חלק ממכסה של ארון קבורה. אוסישקין נמנע מייחוס האבן לקבר בת פרעה בשל ההנחה שבתוך המצבה היתה קבורה פתוחה על גבי אצטבה נמוכה. הוא הסתפק בקביעה ש”אין ספק שהאבן היתה מונחת בחצר של קבר בת פרעה למן המאה ה-19 .האבן כבדה, וקשה לשער שהובאה למקום ממרחקים” )אוסישקין 1986 :213 .)סמיכות הימצאו של חלק ממכסה של ארון קבורה מסייעת להנחתנו שהקבורה במצבת קבר בת פרעה אכן היתה בארון קבורה של אבן.

לחילופין ניתן היה להניח שהקבורה היתה בארון נייד של אבן שהונח על גבי המשטח המוגבה בחדר הקבורה, אך קשה להניח שדרך הפתח המקורי הצר של הקבר היו יכולים להכניס פנימה ארון נייד ראוי לשמו, כך שעדיפה ההנחה שהקבורה המקורית היתה בארון נייח שנחצב מתוך הסלע הטבעי של החדר, בדומה לארון שבקבר מס’ 2 הסמוך.

קבורתם של מיוחסים בארונות נייחים או ניידים ידועה לנו גם מן המקרא )בראשית נ, כו; דבה”י ב טז, יד; וכן ראו: ברקאי 1994 ,:128-132 .)הדמיון הכללי של חדר הקבורה שבלב קבר בת פרעה לקבוצת המערות בעלות התקרה הגמלונית בכפר השילוח, מרמז גם הוא לקבורת יחיד בארון שנחצב מסלע המערה. גם במערות אלה תמיד נחצב מן הסלע משכב קבורה דמוי ארון.

המידות

אין כל ספק שמצבת קבר בת פרעה תוכננה ונחצבה לפי תקן האמה המצרית המלכותית, הארוכה. אמה זו היתה מקובלת בבניה הממלכתית של תקופת הברזל בישראל וביהודה. אמה זו אורכה הוא 5.52 ס”מ, ובה היו שבעה טפחים של 5.7 ס”מ. תקן זה תואם הן את המידות הכלליות של המצבה והן את הפרטים, הן את המידות החיצוניות והן את מידותיו של חדר הקבורה הפנימי שבתוך המצבה.

דיונו של אוסישקין כולל את ההבחנה שרבות ממערות הקברים של כפר השילוח, כולל קבר בת פרעה, נחצבו לפי תקן האמה המצרית הארוכה )אוסישקין 1986 :252-249 .)המצבה לא נמדדה מחדש, וכל המידות שיובאו להלן מבוססות על המדידות בסקר של אוסישקין. להלן מצורפת טבלה ובה מידות נבחרות של קבר בת פרעה עם תרגום המידות לתקן האמה, כפולותיו וחלקיו.

הכתובת

כתובות עבריות מימי הבית הראשון החקוקות בסלע הן נדירות ביותר בארץ ישראל. בבית הקברות של אצילי ממלכת יהודה בכפר השילוח נתגלו ארבע כתובות כאלה וכן נתגלו עוד כמה ספינים שנועדו לכתובות, אך בשל סיבות בלתי ידועות לנו הכתובות לא נחקקו בהן. הכתובות מכפר השילוח הן הכתובות הלפידריות העבריות הראשונות שנתגלו בארץ. החוקר הצרפתי שארל קלרמון-גאנו היה הראשון שהבחין בקיום שרידי כתובת מעל לפתח שבחזית קבר בת פרעה. הכתובת נתגלתה בשנת 1881 ,כעשר שנים לאחר גילוי שתי הכתובות של קבר השר אשר על הבית וכשנה אחת לאחר גילויה של כתובת השילוח הידועה, שנתגלתה במנהרה המיוחסת לימיו של חזקיהו.

הכתובת בקבר בת פרעה היתה חקוקה בתוך ספין משוקע שנועד לכתיבתה. גם בקבר השר אשר על הבית שתי הכתובות נחקקו בתוך ספינים משוקעים דומים.

עם הגבהת הפתח בתקופה הביזנטית הכתובת נהרסה, ונותרו רק שני הקצוות של הספין. בצד הימני הכתובת התחילה פנימה יותר כלפי שמאל, כך שלא נשתמרו שם כל אותיות. בצד השמאלי נשתמרה בספין סופה של הכתובת שהיתה בת שורה אחת. סיום הכתובת כולל את האות האחרונה שנשתמרה היטב – רי”ש, וקטע מראשה של אות נוספת, כנראה גם היא האות רי”ש.

ובהה של האות רי”ש, שנשתמרה, הוא מרשים במיוחד, והוא מגיע ל-12 ס”מ. היתה זו הכתובת העברית שבה האותיות היו הגדולות ביותר מבכל הכתובות הידועות לנו מתקופת המקרא. הרגל האנכית הארוכה של האות רי”ש נוטה מעט כלפי שמאל, והיא מעובה יותר בחלקה התחתון. הן נטיית האות והן עיבוי הרגל, הנראה היטב בציורו של אביגד )1954 ,21 ,)הן מן התכונות הקורסיביות המאפיינות את הכתב העברי הקדום בשלהי ימי הבית הראשון. תכונות אלה הושפעו ממידת הלחיצה של הקולמוס בכתיבה בדיו על חומרים רכים, פפירוס או קלף.

למרות שמן הכתובת נשתמרו אות וחצי בלבד, אין אנו פטורים מניסיון להבין את תוכנה ומהותה. בהנחה שהאות שלפני האחרונה היתה רי”ש נוספת, ניתן לסיים את שחזור המילה האחרונה בכתובת כמסתיימת בשתי רי”שין. אם הנחה זו נכונה, המילה האחרונה בכתובת היתה עשויה להיות ‘אֻרר’. שחזור זה תואם היטב את הנוסח של כתובות קבורה אחרות שנתגלו בכפר השילוח ובמקומות אחרים, שבהן נכללה קללה כנגד שודדי קברים. לאור השוואה

קבורה בארון

איור 20 .שרטוט ותצלום של שרידי הכתובת העברית בחזית קבר בת פרעה, לפי אוסישקין.

לכתובות הקבורה האחרות, שיחזור התיבה ‘אֻרר’ הוא סביר ביותר. בכתובת השר אשר על הבית כלולות המילים “ארור האדם אשר יפתח את זאת”, התיבה ‘ארור’ מופיעה שם בכתיב מלא, עם וי”ו כאם קריאה באמצע המילה )אביגד 1954 :9-17 ;אוסישקין 1986 :226-220 .) גם במצבה מונוליתית אחרת סמוכה לקבר השר אשר על הבית, קבר 34 בסקר של אוסישקין )1986 :167-173 ;217-220 )מופיעה כתובת חקוקה ובה המילים “… אשר יפ]תח ארור יהיה

[ )ההשלמה שלי ג.ב.(. במערת קברים בח’ירבת בית ליי )חורבת לויה( ליד מושב אמציה ממזרח ללכיש, מופיע התיבה ‘ארר’ בכתיב חסר, כשהיא חרותה מספר פעמים בקירות המערה, כנראה קללה כנגד מי שיפגע בכתובות )אחיטוב 2005 :208-211 .)כתובת נוספת הכתובה בדיו שחורה על גבי הסלע, שגם בה חוזרת התיבה ‘ארר’ נתגלתה במערה בסביבת עין גדי )אחיטוב 2005 : 212-214 .)התיבה ‘ארר’ חוזרת גם בכתובות במערות הקברים של ח’ירבת אל כום במדרונות הר חברון )אחיטוב 2005 :203-206).

לפי אורכו של הספין בקבר בת פרעה )79 ס”מ(, ששני קצוותיו נשתמרו, כאמור, ניתן להניח שהכתובת המקורית כללה 20 עד 22 אותיות. הדבר מאפשר שיחזור היפותטי של הכתובת בדרך הבאה: “]קבֻרת X בן Y פֹתחהו א[ֻרר” שיחזור זה נראה כהשערה מרחיקת לכת הבנויה על אות אחת ומחצה, אך יחד עם זאת, לאור כתובות הקבורה האחרות מכפר השילוח היא עשויה להיות סבירה.

לפי גודל אותיותיה כתובת הקבורה של קבר בת פרעה היתה המפוארת ביותר מבין כל הכתובות העבריות הקדומות שנתגלו בארץ ישראל.

הכינוי המקראי של מצבות על-קרקעיות

מצבת קבר בת פרעה מתייחדת בארכיטקטורה העל-קרקעית שלה, השונה עקרונית ממערות הקבורה הרבות הידועות לנו מימי הבית הראשון, שבהן יש ארכיטקטורה חצובה פנימית. היא שייכת לקבוצת המצבות המונוליתיות, שמהן ידועות בנקרופוליס של כפר השילוח ארבע דוגמאות. על גבי שלוש מהן נתגלו כתובות עבריות קדומות. קיימת אפשרות של קיום מצבה מונוליתית נוספת בבית הקברות הצפוני של ירושלים, מצפון לשער שכם )ברקאי 1997ב, 20-18 .)המצבות המונוליתיות ידועות אך ורק בירושלים, והן קשורות בהיותה בירת ממלכת יהודה. הקברים המונוליתיים נועדו לקבורתן של דמויות בודדות, ואינם דומים לקברי המשפחה הרגילים הידועים לנו ברחבי יהודה ובבתי הקברות של ירושלים. מן הסתם היו אלה קבריהם של נושאי משרות בכירות במנהל הממלכתי, כפי שמעיד תוארו של השר אשר על הבית, שנמצא כתוב על גבי אחת המצבות המונוליתיות בכפר השילוח. במקרא נזכר קברו המורם החצוב מן הסלע של שבנא אשר על הבית, שהיה ראש השרים בימי חזקיהו )ישעיהו כב, טז(. ניתן להניח שקבר זה היה בבית הקברות של כפר השילוח והיה מטיפוס הקברים המונוליתיים, ובלט בפארו. מקובלת גם השערתם של אביגד וידין, שהקבר הנזכר בספר ישעיהו הוא הקבר שעליו מופיעה כתובתו של “אשר על הבית” – מונולית מס’ 35 בסקר של אוסישקין )1986 ,173-186 ;220-226).

גם המסופר על קברה של רחל מעיד כנראה על מצבה על-קרקעית מטיפוס המצבות המונוליתיות: “ויצב יעקב מצבה על-קבֻרתה היא מצבת קבֻרת-רחל עד-היום” )בראשית לה, כ(. סיום הפסוק מעיד שבימי גיבושו, כתיבתו או עריכתו של הטקסט, כנראה בתקופת הברזל, הכירו מצבה שיוחסה לרחל, שהיתה וודאי ציון גיאוגרפי בולט. מצבת קבורת רחל נזכרת גם בסיפור המלכתו של שאול )שמואל א י, ב . (גם דבריו של ירמיהו )לא, לא , (המזכירים את רחל בהקשר של העיר רמה שבבנימין, קשורים במצבת קבורתה שהיתה ידועה עד ימיו של הנביא, בשלהי תקופת המלוכה.

המקרא משתמש בקשר למצבתה של רחל במונח ‘קבֻרה’ ולא בשם העצם ‘קבר’, כך בספר בראשית וכך גם בספר שמואל, שם העצם ‘קבֻרה’ מופיע במקרא בקשר לקבריהם של רמי מעלה בלבד – יעקב, רחל, משה ומלכי יהודה )בראשית לה כ; מז, ל; דברים לד, ו; שמואל א י, ב; מלכים ב ט, כח; כא, כו; כג, ל; יחזקאל לב, כה-כז; וכן ראו: ברקאי 1994 ,144-147 .)המונח ‘קבֻרה’, שם עצם בנקבה, הופיע ככל המסתבר בכתובת השר אשר על הבית מכפר השילוח, שכן הכתובת מתחילה בתיבה ‘זאת’, שאחריה חייב היה לבוא שם עצם בנקבה. בכתובת שעל גבי המצבה המונוליתית מס’ 34 בכפר השילוח, נשתמרה היטב התיבה ‘קבֻרת’) אוסישקין 1986 :217-220 .)לפי נתונים אלה ניתן להציע ששמן המקראי של מצבות קבורה מונוליתיות על-קרקעיות היה ‘קבֻרה’, להבדיל ממערות הקברים הרגילות שכונו ‘קבר’ בזכר. לפיכך גם מצבת קבר בת פרעה היתה מצבה שהיתה קרויה ‘קבֻרה’ ובהתאם לכך גם שחזרתי את נוסח הכתובת שהיתה בחזית המצבה (ראה לעיל).

אין ספק שהנקבר בקבר בת פרעה היה דמות ציבורית חשובה מן המדרגה הראשונה, מן הסתם מראשי השרים של ממלכת יהודה, ולכן זכה למצבת קבורה כה מיוחדת.

התאריך

כבר מראשית מחקר ירושלים הובחן באופייה המיוחד של מצבת קבר בת פרעה ובזמנה הקדום לעומת עשרות רבות של מערות קבורה ומונומנטים מתקופות מאוחרות יותר. התאריך הקדום של המצבה נקבע לאור המאפיינים המצריים ולאור עובדת היעדרם של כל פרטים קלאסיים – יווניים או רומיים. תיארוך המצבה לימי הבית הראשון מוסכם כיום על רוב החוקרים, בעקבות מחקריהם של קלרמון-גאנו, אביגד ואוסישקין.

עצם המיקום של קבר בת פרעה, כחלק מן הנקרופוליס המזרחי של ירושלים, אל מול הגרעין העירוני הקדום, מעיד אף הוא על התאריך הקדום – תקופת מלכי יהודה.

בתוך בית הקברות של כפר השילוח ניתן להצביע על תיארוך יחסי של טיפוסי הקברים. קבוצת המערות בעלות התקרות הגמלוניות )סך הכל כעשר מערות קבורה(, תופסת את המקום המרכזי והמשובח ביותר, אל מול לב התל של עיר דוד ואל מול מעיין הגיחון. לפי שורת ההיגיון, המיקום הטוב ביותר יהיה גם הקדום ביותר. קבוצת המצבות המונוליתיות, לעומת זאת, הכוללת את קבר בת פרעה, נראית במיקום הדחוק אל השוליים הצפוניים של קבוצת המערות בעלות התקרות הגמלוניות. קבר בת פרעה ממוקם בקצה הצפוני ביותר של מצוק הסלע התחתון של כפר השילוח. לפיכך יש להניח שזמנו היחסי הוא מאוחר יותר.

הקשר בין קבר בת פרעה לקבוצת המערות בעלות התקרות הגמלוניות בולט ביותר, הן בצורתה של התקרה בחדר הקבורה והן במיקומה של המצבה באותו מצוק שבו נחצבו אותן מערות. לעומת זאת, קבר השר אשר על הבית, קשור בתכניתו הפנימית, בפרטיו הארכיטקטוניים ובמיקומו לקבוצת המערות בעלות התקרות השטוחות, לפיכך נראה לי שקבר בת פרעה קדום יחסית בזמנו לקבר השר אשר על הבית, אף ששניהם שייכים לקבוצת המונומנטים המונוליתיים.

אוסישקין שיער שקבוצת המערות בעלות התקרות הגמלוניות עשויה היתה להשתייך לקבוצה מוגדרת מצומצמת של פקידות רמת דרג מימיהם של יהורם, אחזיה ועתליה, במאה התשיעית לפנה”ס )אוסישקין 1986 :287-286 .)קבוצת הקברים המונוליתיים היא מאוחרת יותר ושויכה למאה השמינית לפנה”ס, בעיקר לאור הפליאוגרפיה של כתובותיהם.

האופי המצרי המובהק של קבר בת פרעה נידון רבות בתולדות המחקר. דמותה הכללית של המצבה היא העתק של קפלה מצרית מתקופת הממלכה החדשה. גם הפרטים של התקרה הגמלונית הפנימית של חדר הקבורה, הכרכוב המצרי והפירמידה שניצבה על גגה, הם מאפיינים מצריים מובהקים וברורים. אף מונומנט קדום אחר שנתגלה בארץ ישראל מתקופת המקרא, אינו בעל מאפיינים מצריים כל כך בולטים כמו קבר בת פרעה.

יש לפיכך, לנסות ולאתר את פרק הזמן שבו יכולה היתה להתקיים השפעה מצרית כל כך מובהקת בבירתה של ממלכת יהודה.

דומה שזמנו של חזקיהו מלך יהודה )727-698 לפנה”ס( הוא המתאים ביותר, לאור הנתונים ההיסטוריים, להקמתה של מצבה מונומנטאלית מן הסוג של קבר בת פרעה. הרקע ההיסטורי של מרד חזקיהו כנגד אשור, בשלהי המאה השמינית לפנה”ס, עשוי להסביר חדירת השפעה תרבותית מצרית לירושלים באותה עת. לאחר חורבן ממלכת ישראל ב-722 לפנה”ס, ולאחר השתלטותה של השושלת הנובית ה-25 על מצרים, נתהדקו היחסים הדיפלומטיים בין יהודה לבין מצרים. הקשרים ההדוקים עם מצרים בשלב זה באים היטב לביטוי בדבריו של הנביא ישעיהו (ל, א-ה; לא, א-ג ועוד).

תיארוך קבר בת פרעה לשלהי המאה השמינית לפנה”ס, לימיו של חזקיהו מלך יהודה, יהא לפיכך סביר ביותר.

קבר בת פרעה כיום

בשנים האחרונות עיר דוד – הגרעין הקדום של ירושלים, מוצפת מדי שנה במאות אלפי תיירים ומבקרים, אך בית הקברות של אצילי ממלכת יהודה בכפר השילוח אינו זוכה לביקורי הקהל הרחב. קבר בת פרעה וסביבתו, שנוקו במהלך הסקר לאחר מלחמת ששת הימים, שוב מוזנחים, והמצבה החשובה הזו שוב הולכת ומתכסה באשפה. אוהבי ירושלים ותולדותיה מסתפקים כיום בתצפית על קבר בת פרעה מעברו המערבי של נחל קדרון, ואינם ניגשים אל המצבה עצמה. גם המצבות של בית הקברות היהודי הספרדי מן הדורות האחרונים, המצויות למרגלות המצוק הסלעי של קבר בת פרעה, הולכות ומתכסות באשפה ורפש וחלקן אף מנותצות ונשדדות.

הגיעה העת שקבר בת פרעה יזכה לתשומת הלב הראויה לו.

קבר בת פרעה שהוא אחד המונומנטים המיוחדים והחשובים ביותר מתקופת המקרא בארץ ישראל, ראוי שישולב וייכלל בגן הלאומי סובב חומות ירושלים. יש להעלותו על מפת מסלולי הביקורים והתיירות.

צפה במקור – בת פרועה

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
 
 
 
 
 
Other File Types
 
 
 
 
 
 
 
 
  הירשם  
הודע על

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט