ר’ אשר לייב בריסק נולד בירושלים בשנת 1872 לאביו דוד ולאמו רחל (ליפלא). אביו היה מראשוני העולים הפרושים שהתיישבו בצפת, ולאחר הרעש בשנת 1837 עלו לירושלים.
אמו הייתה בת ר’ מאיר אניקסט, שהיה נאמן החברה קדישא והתלמוד תורה בירושלים. הוא למד בתלמוד תורה ובישיבת “עץ חיים” ולאחר מכן עבד כמגיה בדפוס הרי”ד פרומקין בעל עיתון “החבצלת”.
ר’ אשר לייב בריסק נמנה על “חובבי ציון” והתנועה הציונית, היה בקשרי ידידות עם משכילי ירושלים (בן יהודה, י.מ. פינס ועוד…) שקד על הדבור העברי, קרא לבניו ובנותיו בשמות תנ”כיים (צפנת פענח, אליפלט, ציוני, קהלת, עברי, חוריה, רחל) ונתן להם חינוך עברי לאומי.
הוא שלח ידו בכתיבה וחיבר את הספרים: “דברי קהלת”, “ספר היחס”, “מטעמים”, “שלשת אלפים משל” ו”בריח התיכון”.
במלחמת העולם הראשונה גויס לפלוגת- עבודה צבאית בשם “עמליה” במסגרת זו עמדו לשלחו לחזית מדבר באר שבע, אך הודות להשתדלות ‘טובי ירושלים’ הושאר בעיר והועסק בניקוי סמטאות העיר העתיקה.
תוך שרותו חלה, ונפטר נקבר בירושלים בד’ כסלו תרע”ז (1916).
ישיבת עץ חיים בבית כנסת החורבה
עבודתו של ר’ אשר לייב בריסק נעשתה מתוך דאגה עמוקה לגורל הקברים וכך הוא כותב: ” וכן בינותי אני הצעיר בשדה הקברות העתיק אשר בירושלים ….כי בה”ק עתיק הוא מאד וכבר ראוי הוא להעתיק שרידי מצבות טרם יאכלם עש, יבלעם הזמן הבוגד השורר והשודד, ובכן קמתי אני עוד בראש שנת תר”ס יגעתי ומצאתי העתקתי כל המצבות, אף היותר נושנות הנשחתות והנרקבות, גיליתי האבודות, הצלתי הנטבעות וקבעתים בדפוס..“ (חלקת מחוקק, הקדמה)
בשנת תר”ס החל מפעל חייו של ר’ אשר לייב בריסק, את התאריך המדויק ציין בהקדמה לחוברת ד’ : “זכר תחילת כל מעש אשר החילותי בעניי לעבור במלאכת העתקת המצבות העתיקות בהר הזיתים היה בחלקה זאת והייתה ההתחלה ביום הששי יום העשרים לח’ טבת שנת התר”ס….“ (שם: חוברת ד’). ר’ אשר יצא מידי יום לבית הקברות רשם את נוסח המצבות שעל גבי כל הקברים, ערך וכתב אותם לפי סדר מיקומם על ההר, הוסיף הערות מפנקס החברה קדישא, וליד חכמי וצדיקי הדור הוסיף הארות משלו וצרף מה שנכתב אודותם מספרו של החיד”א “שם הגדולים”.
את החוברות פרסם בשם “חלקת מחוקק”.
ואלו דבריו שנכתבו בהקדמה לחוברת הראשונה שיצאה לאור: “הדור אתם ראו! הנני מגיש לפניכם גיליון ראשון בכורי פרי עמלי אשר יגעתי והעתקתי, חמדה גנוזה חלקת שדה הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם, בו תמצאו ציוני קברות שרי התורה ישישיה ובחוריה, קברות ראשי ירושלים, חכמיה ופרנסיה, קברות עומדי בפרץ מגדל ומעוז, בו ימצא כל איש קברות אבותיו מיודעיו אנשי משפחתו, מסודר הוא בסדר נכון, כל חלקה לגבוליה ושורות קבריה כל ציון וטורי חרוזיו. והנה כי יען הדפסת כל הספר יעלה לסך עצום מאד ע”כ חילקתיו לחוברות כל חלקה גדולה במחברת לבד“.
(שם, חוברת ב’) לפרסום החוברות השיג את הסכמת הממונים הספרדיים משה נבון ודוד אלקלעי, וכן את גבאי “החברה קדישא” של העדה האשכנזית.
לאות הערכה על מפעלו הוענק לו על ידי ה’חברה למען היהדות בברלין’ פרס בסך מאה מרק. במקור התכוון להוציא 160 מחברות ב40 חוברות, אך הוא זכה להדפיס 20 מחברות בלבד.
תמונה של חלקת מחוקק
החוברות שפרסם במהלך שנות עבודתו נאספו ע”י מועצת בתי העלמין ויצאו לאור בספר אחד בשם ‘חלקת מחוקק’, ספר המשמש ככלי בסיסי במיפוי בית הקברות.
מצבה פשוטה של האיש הגדול הזה נעקרה ממקומה במהלך שנות השלטון הירדני. לאחר שחרור ירושלים שוקמה המצבה כך נכתב עליה:
פ”נ איש רב פעלים שיחו ישר ושיגו נאמן.
רב חלקו בהנצחת הר הזיתים לבו חם וער לדברים שבקדושה ידע סבל ומכאוב רבים בחייו בעל עט סופר מהיר.
הר”ר אשר ליב בריסק בה”ר דוד ז”ל.
בעמ”ח ספר “חלקת מחוקק” להנצחת בית העלמין הר הזיתים.
נפטר שבע יסורים ביום ד’ בכסלו תרע”ז.
תנצב”ה ויעמוד לגורלו לקץ הימין.
המצבה על קברו שוקמה ע”י חברא קדישא הראשית והכללית (פרושים) ירושלים לאחר שחרור הר הזיתים למען הנצחת זכרו וחלקו הרב להנצחת הר- הזיתים לדורות.
מיקום הקבר
