רקמת דיוקנו של חוזה המדינה

[fusion_title size=”2″ content_align=”left” style_type=”default” sep_color=”” margin_top=”” margin_bottom=”” class=”” id=””]קורות חייה של הרוקמת[/fusion_title][fusion_text]מאת: מאיר-ינון פרדס (בת-ים) 

זהרה-שרה-שושנה פרדס לבית אבורביע נולדה בשנת סת”ר (1900בתטואן, שבמרוקו הספרדית, להוריה, הרב שלמה אבורביע ויוכבד לבית כ’לפון.זהרה קרויה על שם סבתה מצד אמה, זהרה כ’לפון לבית נהון. בשנת תרע”ג (1913) ההורים שלמה ויוכבד וארבע הבנות: ויקטוריה-ביליידא-ניצחייה, זהרה-שרה-שושנה, חפציבה וכוכבה-איסטריאה, עלו לארץ, כשהם הצטרפו לסב ולסבתא, הרב יוסף וביליידא אבורביע ולאח עמרם, שהקדימו לעלות בשנת תרס”ו (1906), המשפחה התאחדה וקבעה מושבה  בעיר העתיקה בירושלים. אחיה  הבכור,  יצחק אבורביע ובני משפחתו נותרו במרוקו.

 בטטואן, אביה, הרב שלמה אבורביע זצ”ל עמד בראש בית מדרש בשם “מדרש שלמה”, ולאחר עלותו, החזיק בית מדרש בשם “אור זרוע” בביתו בירושליםמהעיר העתיקה המשפחה עברה להתגורר מחוץ לחומות בשכונת נחלת אחים. זהרה למדה,  בבית ספר לאמנות “בצלאלבעיר העתיקה בירושלים, מיסודו ובהנהלתו של פרופ’ בוריס ש”ץ, הצטיינה בלימודיה והפליאה במלאכת יד, פרופ’ ש”ץ, כה התרשם מתלמידתו, וכשנולדה לו בת, קרא לה זהרה. לאחר סיום לימודיה זהרה התבקשה על ידו להצטרף לסגל המורים, והיא היתה למורה למלאכת המחט בבצלאל, יצירה פרי ידיה מוצגת במוזיאון חצר הישוב הישן ברבע היהודי בעיר העתיקה בירושלים,  בין עבודותיה גם רקמת דיוקנו של חוזה  המדינה – בנימין זאב הרצל. בד’ ניסן ה’תרפ”ב זהרה נישאה לרב אליהו פרדס (תרנ”ג-תשל”ב) מורה, מחנך, פוסק, רב העיר רמת-גן  לימים הרב הראשי של ירושלים. גרו בשכונת זכרון טוביה, ולאחר-מכן עברו לשכונת אהל משה לחצר יעקובסון.
ילדיהם: נסים, שפרה (נפטרה בהיותה בת ששה שבועות), שלמה, יוסף, אורה, יפה, מאיר-ינון, יעקב (נפטר יום לאחר ברית המילה) וחפציבה. תמונת החתונההרבנית זהרה פרדס, נוסף על כשרונה ומקצועיותה בהוראת מלאכת יד, היתה בעלת השכלה כללית רחבה, היא ידעה חמש שפות, בקיאה בתנ”ך ובספרות עברית, שאותם ספגה בבית אביה ובבית בעלה, תלמידי חכמים עצומים.
למרות, שלימוד התורה היה מקובל אז כמנת חלקם של גברים, מוחה החריף ורצונה העז להוסיף דעת ותפיסתה המהירה הביאו אותה למעלה גבוהה בידיעת המקורות. דיבורה תובל תמיד בפסוקים ובפתגמים.  שכנתה בשכונת אהל משה הרבנית ביילה הינדה מלצר אשת הרב איסר זלמן מלצר, ראש ישיבת ‘עץ חיים’, העידה עליה “הרבנית פרדס בקיאה ויודעת ספר מאין כמוה”. היא סייעה לילדיה בהיותם בתלמוד תורה, בלימודי הקודש ובספרות עברית. עד היום הם יודעים לדקלם משירת ביאליק בזכות אמם. שירו של חיים נחמן ביאליק  “לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלָּיְלָה”, שנהגה לשיר לילדיה בילדותם כ’שיר ערש’, זכור להם על פה – עד היום. מסירותה לחינוך הילדים היתה למופת, היא  הקדישה לכל אחד תשומת לב מיוחדת ופרשה כנפיה על כלם, אמה יוכבד ואחיותיה, ששררה ביניהן אחווה הדוקה, הושיטו יד בגידול הילדים. הכנסת האורחים היתה נר לרגליה, קרואים ומזדמנים, באי ביתה, כולם היו רצויים, ודלתה היתה פתוחה לכל.  השנה תרפ”ד (1924) יום שישי, השחר עלה על בתי שכונת אוהל משה בירושלים. הרבנית זהרה פרדס השכימה וממטבחה כבר עלו ריחות תבשילי השבת.
החלבן, ‘אל-ליצ’ארו’, ר’ משה לוי, יהודי מבוגר, שהיה ידוע ביראת שמים, הלך בהליכה שפופה והתקשה בנשיאת כדי החלב. כאשר הגיע לבית הרב פרדס זצ”ל הניח את כדיו על מפתן הבית, ובטרם החל במלאכתו לצקת חלב בכלים שלפניו, נפתחה הדלת והרבנית זהרה הושיטה לו צלוחית בתוכה ממאפיה – בוריקיטס חמים וכוס קפה בחלב. “תודה רבה, הרבנית פרדס, תזכי למצוות את מחייה את נפשי בכל יום שישי” נהג לומר בלשון פיוטית והבעת הכרת תודה על פניו. לאחר שסיים את ארוחתו הארעית, המשיך בחלוקת החלב וסיים מלאכתו במהירות כדי לחזור לתלמודו. הרבנית זהרה המשיכה בהכנות לשבת, כאשר מדי פעם נשמעה דפיקה בדלת. בפתח עמד פושט-יד וגם לו נתנה מתבשיליה. מאוחר יותר נהגה הרבנית ללכת לכותל כשב’ססטו’ -סל הנצרים- כריכים ופירות, אותם חילקה בין העניים במדרגות היורדות לכותל, וצדקה העניקה למקבצי הנדבות ברחבת הכותל. אותם העניים כבר היו מורגלים במאכליה והמתינו למתת ידה. יום ששי היה גם היום להבאת השמן למאור, שנהגה לתת בידי ילדיה להביא לבית הכנסת. זו הייתה דרכה של הרבנית זהרה, את יראת השמים, את המידות הנעלות וגמילות החסדים  ינקה בבית. בתקופת שלטון המנדט הבריטי בארץ, צעירים רבים השתייכו לארגוני המחתרת, שפעלו לגירוש האנגלים מהארץ ולהקמת המדינה. גם בניה של הרבנית זהרה פעלו במחתרת, אחד מהם היה מפקד באצ”ל. בניה לא הסתירו  ממנה דבר והיא היתה מעורה בכל. על גג הבית היה “סליק” – שהכיל נשק ותחמושת, יום אחד נשמעו דפיקות עזות בדלת, בפתח עמדו מספר צנחנים בריטים, שנודעו בכינויים “כלניות” ושוטרי חרש לבושים אזרחית. הרבנית זהרה החסירה פעימה, אך מיד התעשתה, עטתה ארשת פנים חביבה, הם שואלים באנגלית והיא עונה בצרפתית.
לאחר כמה דקות של “שיח חרשים”  התייאשו השוטרים ועזבו את הבית, כנראה חשבו שהופנו לכתובת הלא נכונה. לאחר שעזבו, צנחה הרבנית על מיטתה כמעט מתעלפת, והזעיקה מייד את בנה נסים אשר תחת פיקודו היה ‘הסליק’. הבן נסים, שכונה באצ”ל ‘המפקד דוד’, לא ידע כיצד להודות לאימו, שהצילה אותו ואת חבריו בארגון, חלקם ממוות ואחרים ממאסר וגלות, למחנה שבויים מעבר לים באפריקה.
 הרבנית זהרה, למרות מעורבותה בחיי בניה, קיימה את הנאמר “כל כבודה בת מלך פנימה”. טפחה את הבית, טפלה במשפחה ובגידול הילדים מעלות השחר עד שעות הלילה. באחד הימים שב הביתה בנה נסים  בשעה מאוחרת, ומה רבה הייתה הפתעתו כאשר ראה את אימו ישנה. פנה לאביו ואמר: “חשבתי שאמא לעולם אינה ישנה, והיא אינה זקוקה כלל לשינה”. שנת תש”ד (1944) – חג הפסח בפתח – הרבנית זהרה, חשה ברע. במשך שנים סבלה מ’בקע’ שידעה להתנהל אתו, אך הפעם גברו הכאבים וכאשר הבחינו בני המשפחה בהחמרה במצבה, הזעיקו מייד רופאים ביניהם את פרופסור ברנרד ג’וזף, שהיה מנתח מומחה בירושלים, והוא החליט על אשפוז מידי.
היא  הובהלה באמבולנס לבית החולים הדסה הר הצופים לניתוח דחוף. בני המשפחה תרמו עבורה מנות דם וקראו פרקי תהילים לרפואתה. הניתוח צלח, אך כעבור כמה ימים התפתח זיהום, הרופאים בצעו ניתוח נוסף, ממנו לא החלימה. היה זה בבוקר יום רביעי, כ”ו בניסן תש”ד לבית משפחת פרדס הגיע שליח מבית החולים ‘הדסה’,  שהודיע לבעלה, הרב פרדס את הבשורה המרה. הרב פנה אל בני משפחתו ואמר “ברוך דיין האמת”, כלם  פרצו בבכי  מר, איש על כתפי אחיו. גדולי ישראל וביניהם הראשון לציון הרב בצמ”ח עוזיאל, מורים נכבדים  וקהל רב ליוו אותה בדרכה האחרונה. הרבנית זהרה הובאה למנוחת עולמים בהר הזיתים בחלקת קאנדיל ליד ציוני אביה, הרב שלמה אבורביע זצ”ל ולצד סבה וסבתה, יוסף וביליידא אבורביע זצ”ל, ואחותה חפציבה מימראן ז”ל, מותירה אחריה את ילדיה הקטנים ומתנחמים במורשתה, משפחה מאוחדת ומלוכדת, בה כולם משמשים משענת זה לזה. וביום כ”ט באב תשע”א במסגרת שיקום בית העלמין על הר הזיתים אותרה מצבתה על ידי בני משפחתה.
נוסח המצבה:המרחם הוא ירחם על נר”ןהנפ’ בקציו”שמרת זהרה פארידיסבת יוכבדשנלב”ע בכו’ ניסן התש”דת.נ.צ.ב.ה
[/fusion_text]

נווט לקבר של שרה-שושנה פרדס
0 0 votes
דירוג מאמרים
הירשם
הודע על
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments

שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

תוכן עניינים

חפש קבר

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט