קבר אגריפס הראשון מלך יהודה, חלק ב’ תולדות המחקר

חלק ב’ תולדות המחקר

מאת: גבריאל ברקאי

מצבת יד אבשלום והמונומנטים הקדומים האחרים של נחל קדרון הסמוכים לה, היו חשופים לעין במשך הדורות ולא נתכסו מעולם בעפר. הם נזכרים על-ידי עולי רגל ונוסעים כבר למן התקופה הביזנטית. האיזכור הקדום ביותר של מצבת יד אבשלום הוא בכתביו של הנוסע האלמוני מבורדו, משנת 333 .נוסע זה שם לבו לאופייה החריג של המצבה, וייחס לה קבורה מלכותית. הוא ראה בה את קברו של חזקיהו מלך יהודה. עולה רגל אחר, ארקולפוס, שהגיע ארצה ב-695 כינה את יד אבשלום “מגדל יהושפט”, ונראה שזיהה בו את קברו של המלך יהושפט. בנימין מטודלה היה הראשון שכינה את המצבה בשם “יד אבשלום”, בשנת 1173 , כלומר, הוא זיהה אותה עם המצבה שהכין לעצמו אבשלום בן דוד, כפי שמסופר במקרא )שמואל ב יח, יח(. כינוי זה של המצבה נתקבע בקרב עולי הרגל היהודים למן המאה ה-15 . בורכרד מהר ציון זיהה את המצבה ב-1280 לערך, כקברו של המלך יהושפט. המצבה מופיעה במאה ה-14 במפת ירושלים של מרינו סאנודו. הציור הראשון של המצבה פורסם סביב 1700 בספרו של הפלמי קורנֵי לה בֶרן. במסורת העממית הערבית מכונה יד אבשלום בשם “טנטורת פרעון” – כובעו המחודד של פרעה. הייחוס העממי “הפרעוני” מופיע גם בקשר לקברי הכוהנים מבני חֵזיר שכונה בפי הערבים “דיוואן פרעון” – חדר הארוח של פרעה, וגם בקשר ל”קבר זכריה” הקרוי “ג’וזת פרעון” – אשת פרעה, וגם בקשר לקבר בת פרעה הסמוך. חלק מנחל קדרון מכונה במסורת הערבית ואדי פרעון – נחל פרעה.

איור 10 .יד אבשלום, ציור דמיוני מהמאה ה-17 .שימו לב לערימת האבנים בחזית המצבה ולאנשים המיידים אבנים במצבה.

איור 10 .יד אבשלום, ציור דמיוני מהמאה ה-17 .שימו לב לערימת האבנים בחזית המצבה ולאנשים המיידים אבנים במצבה.

המחקר המדעי הרציני הראשון של המצבה נעשה ב-1852 בידי השוויצרי טיטוס טובלר. לאחריו ראוי לציין את מחקרו המפורט של הצרפתי פליסיאן דה-סוסי ב-1854 .ב-1871 ניקה החוקר הצרפתי שארל קלרמון גאנו את החדר הפנימי שבתוך המצבה. מן הראוי לציין כאן את אחת מפעולותיה הראשונות של החברה העברית לחקירת ארץ- ישראל ועתיקותיה שנוסדה לפני 100 שנה: בשנת 1924 נעשו ביד אבשלום ובמצבות נחל קדרון, עבודות חפירה וניקוי בהנהלתו של נחום סלושץ מטעם החברה. בעבודות אלו הוסרו גלי אבנים שנהגו מבקרים להשליך על המצבה, לגינויו של אבשלום שהרים ידו כנגד אביו. חפירתו זו של סלושץ, שהשתתף בה גם יצחק בן-צבי, היתה המפעל הארכיאולוגי הראשון בארץ ישראל שממנו נשתמרו כמה דקות של סרט שצולם בידי יעקב בן-דב מחלוצי הקולנוע הארץ-ישראלי.

בשנים 1945-1947 ערך במקום נחמן אביגד מחקר מעמיק ומקיף כולל מדידות מדוייקות של המצבה. מחקרו פורסם ב-1954 בספרו “מצבות קדומות בנחל קדרון”. היה זה אחד הספרים המפורטים הראשונים על הארכיאולוגיה של ירושלים שיצאו לאור בלשון העברית (קדם לו רק דו”ח חפירות החומה השלישית, פרי עטם של סוקניק ומאיר ב-1931).

עבודות ניקוי נוספות נערכו ביד אבשלום על-ידי אגף העתיקות הישראלי לאחר מלחמת ששת הימים ב-1969 .בשנים 2000-2001 נערך במקום מחקר נוסף על-ידי דן בר”ג, שעיקרו הוקדש לקבר הכוהנים מבני חֵזיר ולקבר זכריה, וכמעט שלא נגע בלימוד המצבה של יד אבשלום. ב-2003 נתגלתה הכתובת היוונית מעל לפתח שבחזית הדרומית של המצבה ופורסמה בידי אמיל פואש וג’ו זיאס (2003).

תאריך המצבה

איור 11 .יד אבשלום, ציור של פרו ושיפייה מן המאה ה-19 .שימו לב לעפר המכסה את בסיס המצבה.

איור 11 .יד אבשלום, ציור של פרו ושיפייה מן המאה ה-19 .שימו לב לעפר המכסה את בסיס המצבה

המאפיינים של הארכיטקטורה היוונית- הלניסטית אינם מאפשרים את ייחוס המצבה לזמנו של אבשלום בן דוד במאה העשירית לפסה”נ. המצבה המקורית של יד אבשלום הנזכרת במקרא, היתה עדיין מוכרת בימי הבית השני ונזכרת בכתביו של יוסף בן מתתיהו )קדמוניות ז, 243 )ואף במגילת הנחושת ממערה מס’ 3 בקומראן, אך לפי מרחקה מחומות העיר, המצויין על-ידי יוסף בן מתתיהו – שתי סטאדיות )370 מ'(, ברור שאין לזהותה עם המצבה הידועה כיום כ”יד אבשלום”.

הניתוח הארכיטקטוני-סגנוני המעמיק של אביגד, הביא למסקנה שיש לתארך את יד אבשלום לתחילת המאה הראשונה לסה”נ )אביגד 1954 :130 .)עמוס קלונר ובועז זיסו העלו בחיבורם על הנקרופוליס של ירושלים בימי הבית השני, כי ניתוח הפרטים הארכיטקטוניים של המצבה משייך אותה לסגנון הפרובינציאלי האקלקטי של התקופה הרומית הקדומה. סגנון זה מתוארך לימיו של הקיסר אוגוסטוס ולימי הקיסרים מן השושלת היוליו-קלאודית – 31 לפסה”נ ועד 68 לסה”נ. הם מדגישים את הופעת המקמרים )ארקוסוליה( בחדר הקבורה הפנימי של המצבה, המתוארכים למאה הראשונה לסה”נ, עד חורבן ירושלים בשנת 70( קלונר וזיסו 2007 :243 .) לפיכך יד אבשלום היא מונומנט שנחצב במאה הראשונה לסה”נ.

לחלק ג, יד אבשלום כקבר מלכותי

0 0 votes
דירוג מאמרים
הירשם
הודע על
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments

שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

תוכן עניינים

חפש קבר

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט