אהרון הירשלר – הראשון לחללי מערכות ישראל

מאת: עודד ישראלי

זה סיפור נפתל משלהי המאה ה-19 שהחל בהונגריה והמשכו סמוך לכותל המערבי וב"משכנות-שאננים", דרך קרב של חתן צעיר ונמשך בתלם הראשון של פתח-תקווה, כשמככבת בו גם אישה אמיצה ונחושה מן הדור הישן שרצתה להימנות על נשותיהם של תלמידי-חכמים שמנדדות שינה מעיניהם בעולם הזה ובאות לחיי העולם הבא.

חברון, כפי שנראתה אז

חברון, כפי שנראתה אז

זה סיפור על הקדוש ר' אהרן הרשלר שנרצח בשנת 1872 כאשר ערבים פרצו לביתו שב"משכנות-שאננים". אהרן הירשלר נולד בשנת 1850 בן העיר נודג'וארוד בהונגריה. אביו, יוסף שמואל הירשלר, היה תלמיד חכם ורב נודע, ששימש ברבנות בעיר סבאד, והיה רב כולל במחוז באלאטון צ'כיה – סלובקיה.יוסף שמואל הרשלר, עשה הכול כדי לעלות לארץ ישראל , עזב את כס הרבנות שבה שימש בעיירת שוראני ובתנאים לא תנאים, היטלטל עם בני משפחתו על גבי ספינה רעועה במשך חודשים על הים, עד שהגיעו לארץ הקודש בשנת 1860. תחילה התיישבה המשפחה בחברון ומשם עברה לירושלים. רכש דירה צנועה בחצר ההונגרית שליד בית הדין המוסלמי, הייתה זו, כך מספרים, הדירה הקרובה ביותר של יהודי, לכותל המערבי. הערבים לא אהבו את הפולש הזה, אך כמה "בקשישים" שתחב הרב ל"ממונים", אפשרה את מגוריהם שם. לימים, כך יספרו, אפילו קיבל תרומה של אישה צדקנית מהונגריה, כדי להקים במקום את בית הכנסת. ר' יוסף שמואל הירשלר היה לאחד מראשי ה'כולל אונגרין'. בתחילת המאה התשע-עשרה, הגיעו ראשוני משפחת וינשטיין מהעיר שרשב שבפולין לארץ-ישראל. הם התיישבו בעיר העתיקה בירושלים. הדסה היא אחת מבנותיו של ר' אברהם בן הרב דוב וינשטיין משרשוב. יש אומרים צעירה יפת-תואר הייתה.
אהרן הירשלר והדסה וינשטיין נישאו. זמן קצר לאחר נישואיהם הצטרפו בני הזוג הצעירים לגל הראשון של משפחות שעברו לגור בשכונה החדשה שהוקמה מחוץ לחומות העיר.

בתי טורא

בתי טורא

השכונה הוקמה ונבנתה על ידי משה מונטיפיורי ושליחיו. השם 'בתי-טורא'(ימין משה) ניתן לשכונה ע"ש הנדבן היהודי יהודה טורא שהפקיד בצוואתו סכום כסף בידי מונטיפיורי, לתמיכה בבני ירושלים ספרדים ואשכנזים. איכות החיים ותנאי המגורים הקשים בעיר העתיקה, דחפו נועזים ומסתכנים, להיות בין המתיישבים בשכונה החדשה. למרות תנאי המגורים הנוחים והטובים לעומת הצפיפות, הדוחק שבתוך בתי הרובע ושכר הדירה העולה מדי שנה, לא ששו היהודים לגור שם עקב הסכנות הגדולות. הייתה זו שכונה, מבוצרת אמנם, אך בודדה מחוץ לחומות העיר העתיקה ששעריה היו נשמרים וננעלים על מנעול ובריח עם רדת הלילה. אהרן ואשתו הודעס, עברו לגור ב'בתי יהודה טורא' היא שכונת 'משכנות-שאננים'. גם אהרן, כאבותיו, שקד על תלמודו ועשה לילות כימים. מכיוון שנודע כאדם אמיץ, הוא נמנה על אחד מעשרת השומרים שהפקיד השר משה מונטיפיורי על "משכנות-שאננים"- חמישה אשכנזים וחמישה ספרדים. אשתו הודעס [הדסה] פרנסה את המשפחה מהכנסות טחנת הקמח שחכרה בסמוך ומהברחת מלח מערבות סדום.
הטחנה הייתה מחוץ לשכונה, בחצר גדולה, מוקפת חומה גבוהה ושער ברזל סוגר עליה. החצר גבלה בשדה-סלעים גדול אשר השתרע בין 'בתי-וארשה' לבין 'שכונת הבוכארים' במערב ירושלים.
היה אהרן נוהג לומר לה – "נשים במאי זכיין? באקרויי בנייהו לבי כנישתא, וכאתנויי גברייהו בי רבנן, ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן" [נשים במה הן זוכות להבטחה שהבטיחן הקדוש-ברוך-הוא יותר מן האנשים? בהבאת בניהן לקרוא במקרא בבית-הכנסת, ובשליחת בעליהן לשנות בבית המדרש, והמתנה לבעליהן עד שהם באים מבית המדרש]. ככתוב במסכת 'ברכות' . .
שנת תרל"ג [1872-3] הייתה שנה ברוכת גשמים. בורות המים בחצרות הבתים מלאו ויהודי ירושלים היו פטורים מלקנות מים בכסף מלא משכניהם הערבים יושבי הכפר סילוואן. הערבים כשראו כי פרנסתם נשמטת מידיהם, החלו לפשוט על בתי היהודים, לשדוד ולגזול את רכושם. בחצות ליל ד' 31 בדצמבר שנת 1872 פרצו כמה ערבים, ובראשם השודד אבו עיסא מחברון, לבית משפחת הירשלר. אהרון פסק מתלמודו, קם לגרש את השודדים ואף ניסה לעצור אותם. הערבים פחדו שמא יזהה אותם וסופם מאסר, ופתחו בירי; 12 קליעים פגעו בגופו של אהרן. אהרון נפל, מתבוסס בדמו, ושעות מספר לאחר מכן נפח את נשמתו. היה זה קורבן של קידוש השם, אמרו אנשי ירושלים בפנקס חברה קדישא תיעדו את מותו כך: "ו' טבת תרל"ג – אירע מעשה עם האברך ר' אהרן בה"ר יוסף שמואל מאונגרין כי דר היה מחוץ לעיר סמוך לבתי השר מאנטיפיארע הי"ו, והיה בליל ג' בדר"ח באו גנבים לביתו ופתאום קץ משנתו ורדף אחריהם והמה ראו כי כלה אליהם הרעה ונבעת לבם אולי יכירם ויזרקו בו כמה חצים ונפל על מקומו. ויהי עוד חמשה ימים על ערש דוי בהספטאל השר ראטהשילד נ"י . ויאסף יום א' וא"ו טבת ותהום כל העיר. ומונח אצל אחיו הבחור משה שחל"ח י"ב חשון העבר" (חלקת מחוקק). אהרן מת ב- 6 בינואר 1873 ( ו' טבת תרל"ג). הוא נקבר בבית העלמין הישן שבהר הזיתים [חלקה ז' שורה יד', קבר ל'], ממש ליד אחיו משה שנפטר חודשיים קודם לכן. אהרן השאיר אחריו אלמנה צעירה בהריון, הורים ושלושה אחים. אלמנתו, הודעס, נישאה בשנית לצעיר יהודה ראב, שהיה מראשוני פתח תקוה.

נוסח המצבה

פ'נ [=פה נטמן או נקבר] האברך מו'ה [=מורנו הרב] תמונה

אהרן בהרב [=בן הרב]

ר' יוסף שמואל

מאונגרין נ'ו [= (בן העיר) נודג'וארוד] וא'ו [=ו']

טבת תרל"ג

 

 


מיקום הקבר